מחוז ברנדון

-פרק 21-

בפרק הקודם:
אך אנה לא עומדת בפתח הדלת, ״אנה?״ אני שואל ומביט מצד לצד בדאגה, ״אנה?״ אני מרים את קולי ומתקדם מעט, לאן היא נעלמה לעזאזל?
_______________________________
מומלץ לקרוא עם השיר שלמעלה.

נקודת מבט אנה:

״מי אתה?״ אני שואלת בלחץ בזמן שהבחור שהכניס אותי למכונית שלו מתחיל לנסוע.

״אדריאן גרין, נעים להכיר״ הבחור אמר והביט בי במבט זדוני.

אדריאן גרין? הולי שיט זה אבא של תומאס?

״אתה אבא של תומאס נכון?״ אני שואלת בקול שקט, ״נכון״ הוא עונה בקול בס ומעיף את מבטו חזרה לכביש.

״למה אני כאן?״ אני שואלת בבלבול, ״אני לוקח אותך הביתה״ אדריאן אומר ומחייך חיוך מפחיד .

״מה זא-״ אני נקטעת במטפחת מלאה בחומר, שסוגרת את קנה הנשימה שלי, אני מנסה להילחם ולא לנשום, אך לבסוף החומר מכניע אותי ואני נופלת לשינה עמוקה.

נקודת מבט תומאס:

אני נכנס במהירות למשרד שלי, אני לחוץ. מאוד.

אני פותח את הטלפון ומחייג לכריס.

תומאס: הלו כריס?
כריס: כן אחי.
תומאס: אנה הייתה בבית שלי עכשיו ופתאום נעלמה, אחי אני לא יודע מה קרה פה הרגע.
כריס: נעלמה?
תומאס: תנסו לאתר אותה בנתיים.
כריס: אני אשלח לך את מה שנצליח לאתר.

אני מנתק את השיחה בזריזות ויורד לכיוון החניון, ״תומאס מה קורה?״ אמילי שואלת כשהתכוונתי לצאת מהדלת, ״אמילי אין לי זמן עכשיו״ אני עונה בקרירות ורץ לחניון.

אני נכנס לרכב שלי, והמקום הראשון שאני נוסע אליו הוא אבא שלי, אני חושד בו יותר מכולם.

אני נוסע כמו משוגע בכביש, לא מעניין אותי כלום.

אני מגיע לבניין של אבא שלי, אני נכנס למעלית, לוחץ קומה 13, ולפני שאני נכנס למשרדו אני נושם עמוק.