מחוז ברנדון

-פרק 20-

בפרק הקודם:
אני פשוט מצטער על הכל כרגע, החתונה הייתה טעות, ההתנהגות שלי הייתה טעות, אני אוהב את אנה, על מי אני עובד בכלל?
_______________________________
חובה לקרוא עם השיררר.

נקודת מבט תומאס:

לאחר שכל האורחים הלכו, האולם נשאר ריק, רק אני, רודיק, אמילי ואבא שלי נשארנו כאן.

״תומי אתה בא?״ אבי שאל בזמן שרודיק ואמילי נכנסו למכונית של אבי, ״כן אני כבר אבוא, תסעו בלעדיי בנתיים״ אמרתי בקול שקט ואבי הנהנן.

אני חייב להרגע קצת, התחלתי ללכת למקום עם דשא וספסלים שראיתי לא רחוק מהאולם.

התיישבתי על איזה ספסל אקראי, הוצאתי מהכיס הפנימי בחליפה שלי סיגריה ומצית.

הכנסתי את הסיגריה לפי ושאפתי, הוצאתי את העשן בעיגולים שהתאמנתי עליהם כמעט חודש.

אני יושב על הספסל, מעשן את הסיגריה, מנסה לחשוב על החרא שאני עובר כרגע.

״שיט״ שמעתי קול עדין מאחוריי, הכל היה חשוך, אפילו לא הסתובבתי לאחור, פשוט המשכתי לשבת ולעשן.

הוצאתי את הטלפון שלי מהכיס, נכנסתי להודעות, מגלגל את ההודעות בייאוש.

״אהה-״ שמעתי אנקה של כאב, הסתובבתי בחדות וראיתי את אנה.

היא הייתה כמה ספסלים מאחוריי והיא נשענה עם ידייה על הספסל בזמן שזזה מצד לצד עם בטנה.

״פאקינג שיט״ היא מלמלה והמשיכה לזוז בזמן שהיא נאנקת מכאבים.

זרקתי את הסיגריה ומעכתי אותה עם שפיץ הנעל שלי.

קמתי במידיות לכיוונה, ״אנה הכל בסדר?״ שאלתי והנחתי את ידי על גבה, משפשף בעדינות.

״תומ- אהה-״ היא נקטעה באנקות כאב, חיזקתי את אחיזתי בה, אך לא הכאבתי לה.

לאחר כמה דקות שהיא נאנקה מכאב היא נעמדה מולי באנחה.

״את בסדר? מה קרה?״ שאלתי בדאגה, היא פשוט הביטה בפניי, עינייה לא התקרבו לעיניי, ״סתם זה היה ציר.. מההריון״ היא אמרה בשקט והסתובבה.

היא התחילה לצעוד קדימה, מתרחקת ממני, אני עומד כמו מפגר כמה שניות.

״אנה חכי״ אני אומר ומדביק את קצב ההליכה שלי לקצב ההליכה שלה.