-פרק 28-

2.7K 119 16
                                    

בפרק הקודם:
״אנה.. את שתית אלכוהול״ אני אומר בקול מודאג, היא מהנהנת בקלילות, לאחר כמה שניות פנייה הופכות למודאגות והיא מביטה בי במבט מודאג.
______________________________
מומלץ לקרוא עם השיר.

נקודת מבט אנה:

אני מתעוררת במיטה לא שלי, אני פותחת את עיניי וכאב ראש אדיר מפוצץ את ראשי.

מה קרה אתמול?

אני נעמדת באיטיות על הרצפה ומיד נופלת חזרה למיטה, אני לבד בחדר, זה החדר של תומאס, למה אני כאן?

אני מנסה לעמוד שוב, אני מחזיקה בקיר שצמוד למיטה ומתחילה ללכת לאט, כאב חד בבטני ובראשי.

סחרחורת פתאומית תוקפת אותי ואני נופלת על הרצפה, הקול של רגליי פוגעות ברצפה הקרה נשמע בכל החדר.

״אנה?״ תומאס מתפרץ לחדר ומרים אותי תוך שניות, הוא מושיב אותי על המיטה, אני מביטה בו.

״מה קרה אתמול? למה אני לא מרגישה טוב?״ אני שואלת בקול שקט ומניחה את ידי על ראשי.

״את לא זוכרת? שתית הרבה אלכוהול.. והתחלת להרגיש לא טוב, אז שמתי אותך במיטה שלי״ תומאס אומר ומתקרב אליי מעט עם ראשו.

אני מביטה בו ולאחר כמה שניות מזיזה את ראשי אחורה, ״מה נראה לך שאתה עושה?״ אני שואלת בקול גבוה, תומאס מתרחק מעט מפניי ומכווצץ את גבותיו.

״את לא זוכרת שדיברנו אתמול על הכל? את סלחת לי, אנחנו התנשקנו״ תומאס אומר כאילו זה מובן מאליו שאני אזכור את זה, תומאס מקרב את ראשו חזרה ומנשק את שפתיי בעדינות.

אני במהירות מתרחקת, ״זאת הייתה טעות.. שלא תחזור על עצמה״ אני אומרת בקול שקט, תומאס מביט לתוך עיניי.

הוא נעמד ונאנח, ״אני אקח אותך לבית חולים״ תומאס אומר ומושיט לי את ידו, אני מהססת מעט, תופסת את ידו והוא מוביל אותי למכונית.

תומאס מתחיל לנסוע, הוא לא מביט בי אפילו פעם אחת, הוא נשאר עם פרצוף אדיש ומסתכל על הכביש.

אנחנו מגיעים לבית החולים, תומאס מתעלם ממני, הוא רק עוזר לי להגיע לחדר בבית החולים ולא מחליף איתי שום מילה.

אני מרגישה קצת רע.. אולי עשיתי טעות? הייתי צריכה לסלוח לו?

איך אני אסלח לו אחרי שהוא ניפץ לי את הלב לרסיסים?

מחוז ברנדוןWhere stories live. Discover now