מחוז ברנדון

-פרק 9-

בפרק הקודם:
התחלנו לראות את הסרט, בת הים הקטנה, כל הסרט הקשבתי לנשימותיו של תומאס, ציירתי עיגולים על שרירי בטנו, תומאס שיחק בשיערי, וככה נרדמנו.
_______________________________

נקודת מבט אנה:

צמרמורת נעימה עברה בגופי והעירה אותי, פתחתי את עיניי בעדינות וראיתי את תומאס מנשק את פניי, צחקקתי והזזתי את פניו מפניי.

״בוקר טוב בייבי״ תומאס אמר בקולו הצרוד, חייכתי אליו, ואחרי שנייה תקעתי את ראשי חזרה בכרית, וניסיתי להרדם.

תומאס צחקק על המעשה שלי וקירב את גופי הקטן אליו, פניי היו בתוך חזהו ורגליי מקופלות לתוך בטנו, הוא עוטף את גופי עם זרועותיו, זאת ההרגשה הכי טובה שיש.

אני מרגישה מוגנת, כאילו ששום דבר לא יוכל לפגוע בי, אני לא מאמינה שאני באמת מרגישה ככה ליד תומאס, כשהוא אמר לי לפני שלוש שנים שהוא אוהב אותי, אני כן הרגשתי אליו משהו, לא יודעת אם זאת הייתה אהבה, אבל כן היו רגשות, ואחרי שלוש שנים הן רק התעצמו.

לאחר כמעט חצי שעה שאנחנו שוכבים ככה ואני לא נרדמת, צלצול הטלפון של תומאס גורם לו להזיז את גופי ממנו בעדינות ולקום לקחת את הטלפון.

״הלו?״ תומאס אומר ומביט בי.
״עכשיו?״ תומאס ממשיך להביט בי ולא מזיז את עיניו מעיניי.
״אני כבר מגיע״ הוא אומר ומנתק, פרצופו ניהיה מעט מודאג.

״לאן אתה הולך?״ אני שואלת בסקרנות ומתרוממת משכיבה לישיבה, ״לבית החולים...״ הוא נאנח וממשיך, ״אמא שלי..״ הוא אומר בזמן שלובש את מכנסיו ומכפתר את חולצתו.

״מה קרה?״ אני שואלת מודאגת, ״אמרו שיש בעיה עם סל התרופות... לא משנה אנה, כשאני אחזור נלך לאן שתרצי״ הוא מתקרב ומנשק לראשי.

״מתי תחזור?״ אני שואלת בשקט כשהוא טורק את דלת החדר ואני נשארת על המיטה, מודאגת.

לחזור לישון אני כבר לא אצליח, אז קמתי מהמיטה ונכנסתי לאמבטיה, מתחילה למלא את האמבט בקצף ומים חמים.

אני מפשיטה את שמלת הלילה שלי ונכנסת לאמבטיה בעדינות, לוקחת את כוס היין הלבן שנמצאת לידי ולוגמת באיטיות.

אני מגבירה את המוזיקה מהטלווזיה ונותנת לעצמי להירגע.

״אנה תעני לי!״ תומאס מנער את גופי, אני פותחת את עיניי באיטיות, ״מה אתה עושה?״ אני שואלת בקול צרוד מעט ומביטה בו, ״חשבתי שקרה לך משהו״ תומאס אמר בהקלה.

״הגעתי וראיתי אותך שוכבת עם עיניים עצומות בתוך האמבטיה, הלב שלי ירד לתחתון״ תומאס אמר ונאנח בהקלה, ״קצת נרדמתי זה הכל״ עניתי ויצאתי מהאמבטיה.