מחוז ברנדון

-פרק 5-

בפרק הקודם:
״ששש...זה אני״ לפתע הבחור הוריד את הכובע והביט בי, קפצתי עליו בחיבוק ואבן ענקית ירדה מליבי.
______________________________________

נקודת מבט אנה:

״איך הגעת לפה בכלל?״ שאלתי את סטיב וחיזקתי את חיבוקי, ״ואיך ידעת שאני אהיה פה? ולמה באת אליי עם כובע גרב?״ שאלתי אותו בלי הפסקה.

סטיב הוא הידיד הכי טוב שלי, הכרתי אותו רק כשהגעתי למחוז ברנדון, לפני חודש סטיב נסע לאמא שלו שגרה בניו יורק , סטיב יודע עליי הכל, גם על תומאס וגם על כל מה שקרה לי.

״אנה תרגעי, מה זה משנה איך, העיקר שאנחנו פה״ הוא אמר בקול נעים ונישק את קודקוד ראשי.

״בכל זאת, מתי חזרת? איך הגעת לכאן בכלל?״ השאלות לא הפסיקו לבוא, ״אבא שלך, הוא התקשר אליי ואמר שתומאס חטף אותך, הוא ביקש שאני אחזור לעזור לו כי אני היחיד שהוא מכיר שיוכל לעזור״ הוא אמר ושפשף את גבי.

״אז עליתי על הטיסה הראשונה שמצאתי והגעתי״ הוא אמר בחיוך, אני לא מאמינה, אני הולכת לחזור הביתה!

״אבא שלי בסדר?״ שאלתי בדאגה, ״הוא בלחץ, והרגל שלו פצועה אבל הוא בסדר״ סטיב אמר.

״התגעגעתי אליך סטיב!״ קפצתי עליו והוא נישק אותי בלחי.

״הוא עשה לך משהו? נגע בך?״ סטיב שאל בדאגה, הנדתי בראשי, לא רציתי לספר לו על החוקים, או על זה שתומאס רוצח, למרות שסטיב הכי קרוב אליי וממש רציתי לספר לו.

״בואי נצא מכאן״ סטיב אמר וחייכתי אליו, התקדמנו לחלון שהיה בתא השירותים, סטיב העלה את גבי והעברתי רגל אחת מהחלון, ״צריכים עזרה?״ שמענו קול בס מאחורינו. תומאס.

תומאס קפץ לעבר סטיב והפיל אותו על הרצפה, אני במהירות ניסיתי להעביר את רגלי השנייה מהחלון אך תומאס תפס בכף רגלי ומשך אותי למטה.

״את לא תצליחי לברוח, חבל שניסית, את תשלמי על זה״ תומאס אמר בקולו המאיים ומשך אותי מהשירותים בזמן שסטיב מנסה לקום.

״תומאס תשחרר אותי כבר!״ אמרתי לו וניסיתי להשתחרר מאחיזתו, הוא סיבב אותי אליו בחדות, ״מי זה הבחור הזה״ הוא שאל, ״איזה בחור?״ שאלתי בתמימות.

״אנה אל תשחקי איתי , מי זה?״ הוא שאל בכעס, ״החבר הכי טוב שלי״ אמרתי לו באדישות, אך ראיתי טיפת כאב בעיניו כשאמרתי את המשפט הזה.