-פרק 30-

3K 103 30
                                    

בפרק הקודם:
אני נכנס למכונית שלי ונוסע למשרדים, אני חייב להבין מה ההודעות האלו אומרות, ומה עומד מאחוריהן.
_____________________________
אני אכתוב לכם בהמשך הפרק מתי להדליק את השיר.
פרק אחרוןןןןן.

נקודת מבט תומאס:

״תפענחו מאיפה השיחות הגיעו״ אני אומר לאחד העובדים שלי מבלי להביט בו בזמן שאני מתקדם למשרדי, אני מתיישב בכיסא המנהלים שלי, חלון ראווה ענק נמצא מולי, זה משקיף על כל העיר.

אני פותח את הטלפון שלי ורואה את התמונה של קלואי ואיימי ואנה, צילמתי אותך כשהן ישנו ביחד במיטה, זאת התמונה הכי חמודה שיש.

אנה שוכבת על הצד כשעינייה עצומות ומעט שיער נפול על פנייה ואיימי וקלואי שוכבות לצד בטנה כשהו מכוסות בשמיכה, איימי וקלואי קטנטנות והשמיכה הגיעה כמעט עד ראשן.

אני מניח את הטלפון בצד השולחן ומרים מספר מסמכים שעל שולחני וחותם על כמה עסקאות נשק.

לפתע גרייס, אחד העובדים, מתפרץ לחדרי, ״איתרנו את מקור השיחות של אמילי קפרון״ גרייס אומר במהירות ואני מסמן לו עם עיניי להתיישב.

הוא מתיישב ומניח על שולחני את הדף שכתובים בו לא מעט דברים, הוא מקרב אליי את הדף ואני משלב את כפות ידיי כשמרפקי על השולחן.

אני מביט בדף, קורא כל מילה ומילה.

״השיחות הגיעו.. מהבית חולים?״ אני שואל ומכווץ את גבותיי, גרייס מהנהן, אני מעיף את הדף הצידה ויוצא בחדות מהמשרד.

״תזהו לי כל מקום שאמילי קפרון נמצאת בו ותעדכנו אותי״ אני אומר לעובדים שלי שיושבים בשולחנותיהם מחוץ למשרדי בזמן שאני הולך במהירות לכיוון המעלית.

שיט שיט שיט! זה לא קורה לי עכשיו!

השיחה שלי ושל אמילי הגיעה מהבית חולים! היא הייתן שם כל הזמן, ואני כמו אדיוט נפלתי במלכודת שלה! עזבתי שם את אנה לבד.

שיט עזבתי שם את הבנות לבד!
איך אני יכול להיות כזה דפוק?

אני נכנס למכונית שלי ודופק גז, לא אכפת לי מהכבישים כלל, אני פשוט נוסע הכי מהר שאני יכול לכיוון בית החולים.

אני מתרפץ לחדר של אנה בבית החולים, ״אנה?״ אני צועק ומעביר את עיניי בכל פינות החדר.

מחוז ברנדוןWhere stories live. Discover now