מחוז ברנדון

-פרק 22-

בפרק הקודם:
היא מביטה בי ומכווצת את גבותיה, ״אתה שיכור?״ היא שואלת בטון מודאג, אני מתעלם מהשאלה שלה, פושט את תחתוניי, ״א-אתה בטוח?״ היא שואלת בזמן שהיא מורידה באיטיות את בגדיה, במין פחד כזה, אני רואה את ההיסוס שלה.
״הכי בטוח שיש״
________________________________________
מומלץ לקרוא עם השיר.

נקודת מבט אנה:

אני מתעוררת בחדר קטן, כל החדר בצבע אפור, מזרן על הרצפה ושירותים בלי מחסה שנמצאים בפינת החדר, מנורה קטנה שמתנדנדת בתקרה.

אני פותחת את עיניי באיטיות, אני רואה מולי דמות, הראייה שלי מעט מטושטשת, אני מצמצמת את עיניי, זה אדריאן.

אני נדחקת לפינת המזרון , ״מה אתה רוצה?״ אני שואלת בפחד, מניחה את ידיי על בטני הגדולה.

״ממי את בהריון?״ אדריאן מתקרב בצעדים איטיים ומאיימים, ״אתה לא מכיר אותו״ אני אומרת ומקפלת את רגליי לכיוון חזי, ״תומאס?״ אדריאן אומר בקול בס, מזכיר לי את קול הבס של תומאס.

״לא״ אני עונה בהחלטיות, אסור שידע שהתינוק מתומאס, אדריאן ירצח אותי, ואת התינוק.

״מה אתה רוצה ממני?״ אני מנסה להעביר את הנושא, ״רק לוודא שהחיים של תומאס יסתדרו בלי שתדחפי לו לחיים״ אדריאן אומר במין שעשוע.

״מה זאת אומרת?״ אני שואלת בסקרנות ומביטה בו, ״ברגע שאמילי תכנס להריון, אנחנו נעביר להם את המעמד החזק של העולם התחתון, כדי לוודא שהמקום שלהם ישאר״ אדריאן אומר ומסובב את מבטו לרגע לכיוון הדלת.

״אני לא אתן לתומאס לאבד הכל בגלל זונה כמוך״ אדריאן אומר בקול מזלזל, אני מרגישה פגיעה קטנה בלב שלי מהמשפט הזה.

״אני ותומאס דיברנו״ הוא נאנח ״אני מכיר את הסיפור שלכם, הוא אמר לי שאת סתם זונה שהוא רק רצה לקחת לה את הבתולים, והצליח לו״ אדריאן אומר בשעשוע.

המשפט שלו לא עוזב לי את הראש, זה כל מה שבאמת הייתי בשביל תומאס? סתם זונה?

אני מחזיקה את הדמעות שלי , משפילה את ראשי, מחזקת את אחיזתי בידיי.

״את תשארי כאן עד שנעביר לתומאס את המעמד שלו, ואז״ הוא החליף את מבטו למבט אדיש, ״תוכלי ללכת לאן שאת רוצה, תומאס לא יביט לכיוונך״ הוא אומר בקרירות.

הוא מסתובב לכיוון הדלת ואז נעצר, ״עצה שלי״ הוא אומר בשעשוע, ״ברגע שאת יוצאת מכאן, תברחי כמה שיותר רחוק, את והתינוק שלך״ הוא אומר וטורק את הדלת.