מחוז ברנדון

-פרק 25-

בפרק הקודם:
״אני רוצה לעזור לך, אני רוצה לספר לך את האמת״.
______________________________
ממליצה לקרוא עם השיר.

נקודת מבט אנה:

״איזו אמת?״ אני שואלת ומכווצת את גבותיי, עיניי מביטות בעיניו, ״למה התנהגתי כמו זין בתקופה האחרונה״ הוא אמר והשפיל את מבטו.

לפחות הוא מודע לזה שהוא התנהג כמו זין.

״אתה הרי רצית לקחת לי את הבתולים, רצית סתם לפגוע בי, ועכשיו אתה מחפש תירוצים?״ שאלתי בצחקוק ללא שום זכר להומור.

״אנה אני נשבע לך זה לא הייתי באמת אני״ הוא אומר ומניח את ידו על ידי, אני מעט נרתעת ומחזירה את ידי לצד גופי, הוא נאנח.

״אבא שלי הוא-״ ״אבא שלך חטף אותי!״ אמרתי לו בכעס, ״ועכשיו אתה מנסה למצוא תירוצים ומפיל הכל על אבא שלך״ אני אומרת בטון מופתע ומחייכת במרירות.

״הוא מה?״ תומאס מרים את קולו ומביט בעיניי בחדות, הוא הפחיד אותי, המבט הקר הזה, הטון המפחיד שלו.

״כאילו שלא ידעת את זה״ גלגלתי את עיניי ושילבתי את ידי על חזי בעצבנות, ״לא ידעתי שהוא חטף אותך״ הוא אומר ואני מביטה בעיניו, הוא רציני.

״הוא עשה לך משהו?״ תומאס שואל בטון דואג, אני ממש לא קונה את כל הפוצי מוצי הזה שלו, שילך למצוא ׳זונה׳ אחרת.

״לא״ אני עונה בהחלטיות ומסיטה את מבטי לעבר החלון, ״ביום שטסתי עם אבי לקפריסין, אבא שלך הימר במועדון של אבא שלי, לאבא שלך היה חוב שהוא לא החזיר״ תומאס מתחיל לספר ואני מרגישה את לבי ניהיה חלש יותר ברגע שתומאס דיבר על אבא שלי.

״אתה רצחת אותו נכון?״ אני מחזירה את מבטי בחדות ובזלזול לכיוונו של תומאס, ״כן״ הוא אומר בשקט ומשפיל את מבטו.

אני מנידה בראשי מצד לצד בזלזול וצוחקת, אבל צחוק מריר, צחוק שאין בו שום זכר להומור.

״אתה פשוט מפלצת״ אני אומרת בזלזול, מביטה עמוק בעיניו, שידע שאני מתכוונת לזה באמת.

״אבא שלי רצה שאני אתחתן עם מישהי מהעולם התחתון, ואז הוא גילה עלייך, הוא אמר לי להתרחק ממך״ תומאס התעלם ממה שאמרתי לו והמשיך לדבר.

״אתה לא פשוט התרחקת! אתה פאקינג שברת את הלב שלי! שברת אותי!״ אני מרימה את קולי.