פיטר והזאב | ספר שני (להט"ב)

פרק ז

שתהיה לכם קריאה מהנה~

***

פיטר

צעדנו מחוץ לבניין בדילוג מהיר. רגליי גררו את עצמן בכוח. המוח שלי התנתק וידיי הרוטטות נאחזו בילקוט שלי. אספתי את הדברים היחידים שהחשבתי לשלי; כמו המחשב וקופסת הסיגריות שלי ופשוט יצאתי משם בעקבותיו של הזאב. הלב שלי דפק בתוך החזה שלי במהירות מטורפת; השארתי את לונה מדמם על הרצפה. ובפעם הראשונה בחיי התביישתי בדבר, בגלל שבחרתי בעצמי ובחיי.

לונה היה לצדי בזמן שהייתי זקוק לו הכי הרבה; ולמרות שהיו לו סיבות לשמור עליי קרוב אליו, הרגשתי בטוח איתו. הוא היה הבנאדם היחיד שהיה באמת נחמד אליי, גם אם הוא העמיד פנים. ריגו, לעומתו, אולי אכן עזר לי, אבל הוא מעולם לא היה נחמד אליי. לעזאזל, אפילו כשהוא זיין אותי, הוא התנהג בצורה מחורבנת. לונה היה היחיד שבאמת גרם לי להרגיש בטוח ואילו אני נטשתי אותו בתמורה.

ישו, אלוהים ומריה...

"ילד, אתה בא או מה...?" הרמתי את מבטי ופגשתי במצחו המכווץ של הזאב. "אין לנו זמן, תפסיק לגרור את הרגליים שלך ותזיז את התחת אל האופנוע!" הוא הניד את ראשו אל הארלי שלו, אשר עמדה על המדרכה אל מול הבניין הישן של לונה. "נו, קדימה-"

"בסדר, בסדר!" פלטתי בחוסר רצון.

ניגבתי את הזיעה שהצטברה על מצחי והחלקתי את גוש התלתלים שלי אחורנית, אך הוא חזר ודבק אל מצחי הרטוב. מבטי חלף לאורך הרחוב הדומם ותהיתי, לאן נעלמו כל האנשים - אם הם ברחו מהמקום למשמע קרב היריות בדירתו של לונה. האופנוען חזר כמה צעדים אחורנית ותפס את זרועי בלחיצה עזה וצורבת. עיניו האפורות הצטמטמו עליי, לפני שהוא גרר אותי מבלי להוציא מילה נוספת אל הרכב הדו-גלגלי שלו.

יכולתי לשמוע את הקללות השקטות שנפלטו תחת אפו, כאשר הסטתי את מבטי לצד וראיתי אותו. רכב שחור החנה מהצד השני של הרחוב, לא רחוק מהאופנוע של הזאב, ושני גברים לבושי חליפות יצאו מתוכו. מבטי התעגל לרגע, לפני שהרגשתי משיכה עזה בידי. הזאב שיחרר את אחיזתו ממני והניח את כף ידו על קודקוד ראשי, דוחף אותי מאחורי הארלי שלו.

ידו השניה נשלחה אחורנית והוא שלף את האקדח שלו, יורה כמה וכמה פעמים על המכונית השחורה ועל הגברים. שניהם מיהרו להתחבא מאחורי הרכב שלהם, לפני שחזרו וירו כמה פעמים לעברנו. הזאב התכופף לצדי, מאחורי הארלי שלו, בזמן שהוציא מכיסו מחסנית נוספת והחליף אותה בישנה. שמעתי אותו מקלל תחת אפו, בעודו מושך את ההדק אחורה בידו השניה ויורה כמה וכמה פעמים מעל למושב הארלי שלו.

אוזניי התפוצצו מבעד ליריות והרמתי את כפות ידיי, מצמיד אותן לאוזניי. עיניי נעצמו בחוזקה, כאשר שלחתי תפילה לשמיים בתקווה שהסיוט הזה יגמר. עם התפילה שלי נשמע צליל מוכר של ניידת משטרתית. הוא התקרב אלינו במהירות אדירה וכאשר פקחתי את עיניי, ראיתי את האורות הכחולים והאדומים מהבהבים מבעד לאפלוליות הערב. הזאב תפס את סנטרי בתגובה ומשך את פניי לשלו. מבטינו הצטלבנו לרגע, לפני שהוא הצביע אל האופנוע שלו.