פיטר והזאב | ספר שני (להט"ב)

פרק ב

שלום לכולם:)

למי שלא יודע סיימתי את "לילה ללא הבטחות" ואני ממשיכה את הספר הזה~

אני מקווה שתהנו ושיהיו לנו בשורות טובות♡

***

וולף

החניתי את הארלי ליד אחד הבתים הנמוכים בשוליה של בוסטון. השעה הייתה די מאוחרת והפנסים הגבוהים האירו את העיר בצבעה הלבן. לקח לי די הרבה זמן להעיר את עצמי, לפני שירדתי מהאופנוע ופניתי אל הרחוב הארוך. הדירה שלו הייתה אמורה להיות באחד הביניינים הללו, דבר שגרם לקצוות אצבעותיי לזמזם ברגש. התחושה המענגת הזאת חזרה אליי וגרמה לי להניע את ראשי לצד ולפצח את עצמותיי בתנועה חדה.

שנאתי את הרגש הזה. לא הייתי אמור להרגיש בדבר והעובדה שהרגשתי עונג, גרמה לכל גופי לנוע בחוסר שביעות וזעם מוחלט. הייתי רגיל למחסור הרגשות שלי וכאשר הם הופיעו הדבר רק הכעיס אותי יותר. ניערתי את ראשי והתקדמתי לאורך רחוב מאלקום, לפני שפניתי אל רוקסברי ועצרתי במקומי. הבניין היה לבן ובן ארבע קומות. הוא נראה טוב מדי עבור מקום שנחשב לאחת משכונות העוני בעיר גדולה כמו בוסטון.

הסטתי את מבטי ימין ושמאלה, לפני שהתקדמתי אל הבניין וחיפשתי אחר השם על גבי מכשיר האינטרקום. כמובן שהשם שלו לא הופיע שם, אבל עדיין ידעתי שהוא גר בקומה האחרונה ואיכשהו גם ניחשתי שהוא לא חשב שמישהו כמותי יכול היה לקפוץ לביקור בכל שנייה. הוצאתי את האולר שלי ודחפתי אותו לתוך המנעול של הדלת הראשית, חובט לתוכו ומעיף את המנעול פנימה.

הדלת נפתחה ואילו אני נכנסתי פנימה. היו לי שעתיים לפחות, לפני שמישהו יבחין בדלת השבורה - בייחוד בשעה המאוחרת הזאת של הלילה. איש לא היה ער וקיוויתי גם שלא יתעורר בזמן הקרוב. התקדמתי לאורך המדרגות למעלה, נזהר לא לעורר מהומה באחת הקומות. ידעתי שהכנסתי את עצמי ישירות לתוך הלהבה, אבל כבר לא היה לי את הכוח לחפש אחריו.

חודשים שרדפתי אחריו. הוא הפך לרוח רפאים תחת ידיי והפסקתי להאמין שהוא היה חיי. יתכן שהוא הגיע לבוסטון, מישהו מצא אותו והרג אותו ואז זרק את הגופה שלו לתוך הים. לעזאזל, כיצד נער כה צעיר שהיה אמור להיות כה קל למציאה הפך לאבדה גדולה כל-כך. עצרתי בקומה העליונה והתרכזתי בדלת שהייתה אמורה להיות הדלת שלו. את המידע הזה העביר לי ריידר ולו מסר מישהו שכביכול עבד בעבר עם רודי.

הנשיא החדש הכין אותי לגרוע מכל וביחס לסיטואציה, הייתי אומר שהגרוע מכל לא נמצא מעבר לדלת הזאת. הנעתי את כתפיי בתנועה מעגלית אחורה והתקדמתי לעבר דלת הדירה. לקח לי מספר שניות לפרוץ את המנעול שהיה פשוט מאוד, לפני שפתחתי בזהירות את הדלת למשמע הקליק השקט ונכנסתי פנימה. לא ידעתי מה עמדו לראות עיניי והאמת שלא ציפיתי לכל הבגדים הזרוקים לרגליי - ביניהם חזיות ותחתונים.