פיטר והזאב | ספר שני (להט"ב)

פרק יז

למי שלא ראה פרק טז עלה:)
שתהיה לכם קריאה נעימה~

***

פיטר

שכבתי על גבי. הגוף שלי רטוב. הידיים שלי כואבות - האמת שכל הגוף שלי כאב, אבל זה כבר לא היה משנה. כבר לא היה אכפת לי מכלום. הכאבים היו שם והם לא נועדו לנצח. המוות כן לעומת זאת, היה ניצחי והשלווה שהוא יביא עליי יבוא בזמנו.

נשפתי כנגד המחשבה, שפתיו מתעקלות קלות כלפי מעלה. הכל יהיה בסדר. הסוף קרב, הוא כאן וכל מה שאני צריך לעשות זה לחכות. כל מה שאני צריך לעשות זה לתת לו לבוא ולחבק אותי. שמעתי צליל גבוה סביבי, לפני שמשהו התפרץ פנימה.

ידיים לכדו אותי ואחזו בי צמוד למשטח עליו שכבתי. לא ראיתי כלום, כיוון שהעיניים שלי היו סגורות מהנפיחות שלהן. הרגשתי המון דברים; הרגשתי את גופי נגרר מעל פני המשטח המתכתי ואוויר קפוא דוקר את עורי הרטוב כמו מחטים חדים. הרגשתי כאבים, אבל זה משהו שהיה שם כבר במהלך הימים האלו.

כמה זמן עבר מאז שאני פה? ימים, שבועות, חודשים או אפילו שנים - לא, שנים לא יכלו לעבור. המחשבה הייתה מגוכחת מדי. ימים או שבועות על בטוח יכלו לעבור, בקשר לחודשים כבר לא הייתי כזה בטוח. הכל הרגיש לי פתאום כזה מוזר ולא יכולתי אפילו להסביר את התחושה הזאת.

האמנתי שזה בגלל שלא יכולתי לפקוח את העיניים, הן היו נפוחות מדי. הידיים שליפפו את זרועותיי משכו אותי לרצפה וגררו לאורכו כל הדרך, אל הכיסא. הכסא, דמיינתי, שהיה אותו האחד עליו עינו אותי במשך כל הזמן הזה. הטקס הזה שחזר על עצמו, הפך למשהו מנחם בעיניי.

הבנתי שאם הם ימשיכו כך, לא יפול עליי שום דבר חדש. לא ינסו לפגוע בי בצורה חדשה וזה ניחם אותי. אני התרגלתי לתחושה הנוראית הזאת ויכולתי לעמוד כנגדה, ולכן לא רציתי שמשהו חדש יקרה לי. רציתי להישאר ככה ולמות בדרכים הישנות בהם הם התעללו בי - זאת הייתה המשאלה האחרונה שלי.

"פיגולו די-פוטאנה!" שמעתי את הקללה המוכרת, לפני שהרגשתי משהו חד נכנס וקורע את עורי. הדקירה הייתה מהירה; פנימה והחוצה. יכולתי להרגיש אותה בצד בטני, לפני שמשהו חם מילא את גופי ושרף את הנקודה ההיא. זה הרגיש לי כמו להב של סכין, אשר יצא ונכנס פעמיים לפני שהוא סובב אותה מבפנים.

משהו חם טיפס לאורך גרוני ובגלל שפי היה סתום, הרגשתי אותו עולה דרך אפי ויוצא משם. משהו חם נזל לאורך לחיי הקפואות. משהו שלא הרגשתי קודם לכן. ידעתי שאלו לא היו הדמעות שלי, כיוון שלא נותרו לי דמעות לבכות. זה היה גרוע יותר, זה היה מגעיל ודביק יותר. אבל לא ידעתי מה זה היה.