פיטר והזאב | ספר שני (להט"ב)

פרק יא

שתהיה לכם קריאה מהנה~

***

וולף

הילד הזה בילבל אותי לגמרי. הוא שיחק אותה הומו בשנייה אחת ואז ברגע הבא, הוא נישק בחורה באמצע שום מקום. הבנתי שהוא יכול היה ללכת לשני כיוונים, בכל זאת הכל היה אפשרי. בימים האלו היה שם להכל ואפילו לסוג האנשים של פיטר; והנחתי שהוא היה אחד מהם, מאותה הקהילה של חדי הקרן.

האמת שחשבתי בהתחלה שהוא היה מבולבל, או שאולי סקרן - כמו שסמיילס, כשהוא פגש את בּלו -, אבל זה היה משהו אחר לגמרי. הילד הזה ידע בדיוק מה הוא רוצה והוא לא ניסה אפילו להסתיר את זה. הוא היה ישיר ובוטה מדי לטעמי.

ובכל זאת משהו בתוכו גרם לי לתהות, מה קרה לו שהפך אותו לכזה. מה גרם לו להפוך לנושך כריות, שאוהב לנשק בנות כשנוח לו - או שזאת הייתה סתם עוד הצגה, ספציפית בשבילי. זה היה משהו שדי גרם לי לתהות ולשאול את עצמי, למה שהוא יעשה משהו כזה - לא היה לו מה להרוויח מהשטויות האלו.

אני מניח שדברים כאלו לא באמת הפתיעו אותי יותר, אולי בגלל שכבר ראיתי שני גברים ביחד. אבל משהו בפיטר גרם לי לתהות לגבי הרבה דברים, דברים שלא חשבתי עליהם בעבר. והעובדה שהזין שלי עמד רק מהמבט העצבני הזה שלו, הדאיגה אותי עד טירוף. מעולם לא חשבתי שיעמוד לי מגבר, אבל עמד לי. אפילו עכשיו כשישבנו כל-כך צמוד על האופנוע, תהיתי איך ירגישו הידיים שלו מסביב למותניים שלי.

כן, להימשך למישהו היה נורמלי לגמרי, אבל להימשך לגבר אחר היה שגוי ולא טבעי. ושוב המבט הישיר הזה שלו חזר לרצד בחלק האחורי של המוח שלי; המים נוטפים על פניו, כשראשו מופשל אחורנית ומבטו בוהה עליי מלמטה. העיניים השקדיות והשחורות שלו מבעד לריסים השחורים והפנים הגבריות והחבולות שלו, גרמו לי לגנוח ולהישען קדימה על גבי המושב.

הזיקפה שלי התעוררה לחיים וביחד איתה הרגש הלא מובן הזה. אני רציתי לעצור בתחנה הקרובה ולשפשף את האבר, הכואב עד מוות, שלי. אך במקום זאת לקחתי נשימה עמוקה והתאפקתי עד התחנה הבאה מבלי להבין בכלל, מה הייתי אמור לעשות הלאה עם כל החרא הזה.

הנובר הייתה עיירה די קטנה לעומת שאר העיירות במדינת ניו-המפשייר. ולקראת הערב, אפשר היה לראות את הצעירים יוצאים וצועדים לאורך הרחוב בבגדיהם החשופים, למרות האוירה הקרירה. טיפות הגשם פסקו והרוח הקלילה ליטפה את פניי בנחמה, כאילו אומרת לי שהיינו כעת במחצית הדרך שלנו.

הפניתי את הארלי שלי לאחת מתחנות הדלק הקרובות ועצרתי. כיביתי את האופנוע ונשפתי לעצמי, בזמן שידו של פיטר תפסה את כתפי והוא ירד מהאופנוע בקפיצה. הוא התבונן בי ואילו אני הסתכלתי עליו, לקח לנו כמה שניות להבין שזה בטח נראה מוזר מהצד. הוא הסיט את מבטו הצדה ואילו אני כיחכחתי בגרוני.