שתהיה לכם קריאה מהנה~
***
וולף
צליל שקט ומתכתי העיר אותי משנתי. לא העזתי לפקוח את עיניי למשמע הקולות המשוחחים. שכבתי על צדי, ידי חלפה לאורך המזרן ונזכרתי שהיינו בבית החולים. ידי המשיכה ללטף וכשלא הרגשתי דבר לידי פקחתי את עיניי. פיטר? הרמתי את ראשי לעבר הקולות המוכרים שהדהדו מצדו השני של הוילון הסגור. התהפכתי על גבי והבטתי על התקרה. איפה הוא היה? דחפתי את עצמי מהמיטה והתבוננתי על הוילון שהסתיר את המיטה.
"... אתה בטוח?" שאל הקול המודאג.
פיטר...
"כן..." החזיר הקול הצעיר, אחד שהכרתי אבל לא מספיק בכדי שאוכל לזהות אותו. "זה פשוט ש-אממ... אני חושב שהגיע הזמן - אתה יודע..."
"השאלה אם תעמוד בזה." פיטר השיב לו.
"בדיוק כמו שעמדתי בזה כשהייתי חלק מהם." החזיר הקול הצעיר.
ושוב השקט כבש את החדר וגרם לי לקום מהמיטה. עמדתי זמן מה מאחורי הוילון מבלי לנוע; לא ידעתי בדיוק מה פיספסתי בשעות האחרונות שישנתי, אבל מצאתי את ליבי דופק בחוזקה בתוך החזה שלי. הוא לא מתכוון לעזוב; לא אחרי מה שעשינו אמש. הושטתי את ידי והזזתי את הוילון הצדה, דבר שגרם לשניים לקפוץ במקום.
פיטר הביט בי בהלם מוחלט, מבטו ירד לאורך גופי ומטה ואילו רוסו שעמד לצדו בהה בי בעיניו העגולות. הוא החמיץ את פניו והסיט את מבטו כמה שיותר רחוק ממני. כיווצתי את עיניי והשפלתי אותן על גופי התחתון. עמדתי עירום באמצע חדר בית החולים, דבר שהסביר את הקרירות שעטפה אותי - הקור הקפוא של מזגן בית החולים. לקחתי נשימה עמוקה ונשפתי אותה בקוצר רוח.
"מה אתה מתכוון לעשות?" שאלתי את פיטר.
עיניו עוד התרכזו על האיבר החשוף שלי, דבר שפימפם את עורקיי וגרם לזין שלי לנוע לקראתו. סומק עלה וכבש את פניו השחומות. תלתליו נפלו קדימה והסתירו את גבותיו שעלו לאורך מצחו. היה לי רצון עז ללכת אליו ולהזיז אותם מפניו, בכדי לראות את העיניים היפות האלו. אלוהים, הוא נראה מפתה מדי בשביל גבר וככל שהוא הסתכל עליי, כך גם הזין שלי גדל בתגובה.
"תמשיך ככה ואני אזיין אותך -"
"אוקיי, זה הסימן שלי ללכת." הכריז רוסו ופנה אל הדלת.
"אתה לא הולך לשום מקום, ילד." הצהרתי, דבר שעצר אותו במקומו. פניתי אל הכיסא לצד המיטה עליה נח הג'ינס שלי ומבלי לטרוח עם הבוקסר, לבשתי את המכנסיים בתנועה נינוחה. "אני באמת אשמח לשמוע את התוכנית שלכם." הזיקפה שלי הפריעה לי לסגור את הרוכסן, "לעזאזל... אני רוצה להבין מה אתם מתכננים - עכשיו, פיט!" הסתובבתי אליו בשילוב ידיים.

YOU ARE READING
פיטר והזאב | ספר שני (להט"ב)
Actionספר שני בסדרת להט"ב - "האופנוענים מהגיהנום" פיטר היה ילד פשוט. אחד שאהב לאכול פסטה, לשחק במשחקי מחשב ולפרוץ לחנויות אלקטרוניות; את האחרון, הוא למד מאחיו המנוח. רודי לימד אותו לחדור לתוך מערכות מורכבות, לשבור אותן ואז לבנות מחדש - ובדרך, גם לרוקן את...