פרק 8

453 58 28
                                    

נקודת מבט ג׳ונגקוק

אני, טאה, ג׳ימין ויונגי ישבנו על השטיח בסלון, התכוונו להתחיל לשחק באמת או חובה.

"תסובב את הבקבוק ג׳ונגקוק" טאה אמר לי, הושטתי את ידי אל הבקבוק שהיה על השטיח באמצע המעגל שישבנו בו.
הבקבוק הסתובב במשך כמה שניות שהרגישו ארוכות, אך לפתע הוא עצר על טאה ועל ג׳ימין.

"אמת או חובה?" טאה שאל את ג׳ימין. "חובה" ג׳ימין ענה לטאה.
"חובה עליך לגרום ליונגי לחבק אותך" טאה אמר לג׳ימין בחיוך מרושע, זה הצחיק אותי.

יונגי וג׳ימין הסתכלו אחד על השני "יונגי, אפשר חיבוק?~" ג׳ימין שאל את יונגי "לא" יונגי ענה באדישות, טאה התחיל לצחוק "תצטרך לנסות קשה יותר" טאה אמר לג׳ימין.
"אם לא תתן לי חיבוק אני אשן בחדר עם ג׳ונגקוק וטאה!" ג׳ימין אמר וחיבק את יונגי בתקווה שיונגי יחבק אותו בחזרה "אויש נו.." יונגי אמר וחיבק את ג׳ימין.

אני וטאה היינו קצת מופתעים "אני מחבק אותך רק בגלל שאני לא רוצה שטאה וג׳ונגקוק יציקו לך כל הלילה!" יונגי אמר באדישות ולאחר מכן דחף ממנו את ג׳ימין.

"אתם כל כך חמודים ביחד" טאה אמר וצחקק, ראיתי על הפרצוף שלו שהוא ניסה לעצבן את יונגי "תסתום טאה" יונגי אמר לטאה וג׳ימין הסתכל עליו בחיוך.

"עכשיו אתה מסובב את הבקבוק טאה" אמרתי לטאה, הוא סובב את הבקבוק.
אחרי כמה שניות הבקבוק נעצר עליי ועל יונגי "אמת או חובה?" שאל אותי יונגי "אמת" עניתי לו, יונגי חשב במשך כמה שניות "האם אתה מאוהב במישהו?" יונגי שאל אותי, הוא יודע שאני גיי, גם טאה יודע, אני לא חושב שג׳ימין יודע. "ל-לא" אמרתי בלחץ, למען האמת.. אני חושב שזה טאה.. כל כך אכפת לו ממני והוא דואג לי.. אנחנו גם מכירים הרבה זמן, אבל אני לא רוצה שהוא או מישהו אחר יידע את זה.

"מי זה ג׳ונגקוק?" טאה שאל אותי בחיוך, הוא תמיד יודע כשאני משקר! איך הוא עושה את זה? "אמרתי שאני לא מאוהב באף אחד!" אמרתי לו, לבי דפק בחוזקה, אני מקווה שהוא לא יודע שזה הוא. ג׳ימין ויונגי הסתכלו עלינו, הסתכלתי עליהם בחזרה בעצבנות.

כבר היה מאוחר בלילה, נאמג׳ון וג׳ין יצאו לדייט הערב אז כל הבית היה שלנו.
"אתם רוצים לראות סרט?" שאלתי אותם אך נראה שליונגי היו תכניות אחרות "או שאני הולך לישון או שנשתה אלכוהול" הוא אמר, טאה צחקק וג׳ימין חייך "אוקיי.." אמרתי, באמת אין לנו הרבה הזדמנויות לשתות, בדרך כלל נאמג׳ון וג׳ין בבית.

יש לנו אלכוהול בבית, אבל ג׳ין ונאמג׳ון לא בדיוק מרשים לנו לגעת בזה.. "יונגי.. ג׳ין ונאמג׳ון יכעסו" אמרתי לו, אבל לא נראה שהיה לו אכפת כל כך.

הוא הביא שלושה בקבוקים וכמה כוסות.
התחלנו לשתות.

לאחר חצי שעה בערך שתינו כמעט הכל, למרות שאני לא ממש שתיתי.
"ג׳-ג׳ונגקוק- אני לא מרגיש– טוב" טאה אמר לי ונשכב על הברכיים שלי, היינו על השטיח בסלון, למה מכל המקומות דווקא הברכיים שלי? "מפתיע, אני לא רוצה לדעת כמה שתית" אמרתי לו.

אני די בטוח שטאה היה שיכור, ג׳ימין בכלל נרדם ויונגי שתה המון ולא נראה שהוא אפילו קרוב ללהשתכר.

"יונגי תיקח את ג׳ימין למיטה שלו" אמרתי ליונגי, בכל מקרה ג׳ימין נרדם כשהראש שלו על הכתף של יונגי, הם ישבו על הספה.
"תיקח את טאה לשירותים, נראה לי שהוא צריך להקיא" יונגי אמר לי וצחקק באדישות "תהיה ב-בשקט יונגי–" טאה אמר לו בעצבנות, אך לפתע הוא קם ורץ לקומה השנייה, אני מניח שיונגי צדק.
הסתכלתי על יונגי בתהייה ובעצבנות, קמתי והלכתי אחרי טאה.

"אתה מרגיש יותר טוב..?" שאלתי את טאה, הוא כבר הקיא כמה פעמים, זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה. "לא.." טאה אמר לי ואז הוא הקיא שוב פעם.

"אתה צריך להפסיק לשתות כל כך הרבה כל פעם" אמרתי לטאה בזמן שליוויתי אותו למיטה שלו "אבל לא שתיתי כל כך הרבה!" טאה אמר לי אבל הוא בקושי הצליח לעמוד מרוב שהוא שתה.

"לילה טוב" אמרתי לטאה וכיסיתי אותו בשמיכה "לילה טוב ג׳ונגקוק" הוא אמר לי.
"אתה יכול להשאר איתי עד שאני ארדם?" טאה שאל אותי "בטח" עניתי לו בחיוך והתיישבתי על הרצפה ליד המיטה שלו, מבלי ששמתי לב נרדמתי.

"ג׳ונגקוק, תתעורר" פתאום שמעתי את קולו של נאמג׳ון, פקחתי את עיניי. לאחר כמה רגעים הבנתי שנרדמתי על הרצפה ליד המיטה של טאה.

"מה השעה..?" שאלתי בעייפות, לא ראיתי את נאמג׳ון בבירור בגלל החושך. "זה שתיים בלילה" נאמג׳ון אמר לי בשקט, נראה שהוא ניסה לא להעיר את טאה.

"למה אתה ישנת על הרצפה?" נאמג׳ון שאל אותי בשקט תוך כדי שהוא עוזר לי לקום "טאה ביקש ממני להשאר לידו עד שאני ארדם.." אמרתי לנאמג׳ון ונכנסתי למיטה שלי.

"לילה טוב, חלומות נעימים" נאמג׳ון אמר לי וכיסה אותי בשמיכה. הוא יצא מהחדר וסגר את הדלת.

לפתע התעוררתי שוב, לא התכוונתי לפקוח את עיניי אך- היה אור בחדר.
פקחתי את עיניי באיטיות, אך מה שראיתי-- זה לא היה האור בחדר שדלוק— זה- היה- זה היה משהו אחר.

"ט-ט-טאה-" קראתי בשמו, הייתי בהלם. הוא עמד באמצע החדר, הוא הסתכל עליי בבהלה.

"ל-למה יש גחליליות מרחפות ב-בכל החדר?".

𓂀"זה סוד" || "𝚒𝚝'𝚜 𝚊 𝚜𝚎𝚌𝚛𝚎𝚝" ☾︎Where stories live. Discover now