פרק 21

293 37 1
                                    

נקודת מבט ג׳ימין

"יונגי..." קראתי בשמו אך הוא לא ענה לי, הסתובבתי אליו, לא ראיתי את פניו "יונגי?" שאלתי שוב לשמו, אני חושב שהוא נרדם.

קמתי ממיטתי והלכתי אל מיטתו של יונגי, נשכבתי לידו וחיבקתי אותו חזק.
עצמתי את עיניי וניסיתי להרדם, אך אני כל כך חששתי שלא נצליח... שבסוף, כולם ימותו.

אני חושב שטאה וג׳ונגקוק מסתירים משהו, הם התנהגו מוזר בימים האחרונים, לפחות המצב של טאה השתפר.

לאחר זמן קצר נרדמתי.

"ג׳ימין" שמעתי את קולו של יונגי, הוא קרא בשמי, אני מניח שהוא ניסה להעיר אותי, והצליח. "ג׳ימין!" הוא קרא בשמי שוב והפעם הזיז אותי, לא היה לי כח לענות לו, רציתי להמשיך לישון.

"ג׳ימין, תקום!" יונגי קרא בשמי פעם נוספת, והפעם הוא ניער אותי "למה כל כך חשוב לך שאני אקום?" שאלתי אותו בעייפות, לא טורח לפרוח את עיניי.

"זה כבר שש בערב, דאגתי..." יונגי אמר לי ואני מבין שישנתי עד שש בערב, איך הצלחתי לישון כל כך הרבה?

פקחתי את עיניי והסתכלתי על יונגי בעייפות "קדימה, תתעורר" הוא אמר לי ומשך ממני את השמיכה, "קר לי" אמרתי ליונגי ושוב עצמתי את עיניי, עדיין הייתי עייף.

"תפסיק לישון, ג׳ימין!" יונגי אמר לי בחוסר סבלנות "אבל קר לי" אמרתי שוב בעייפות, יש לי הרגשה שיונגי התעצבן כי הוא היה בשקט לכמה שניות.

"אין לי סבלנות לשטויות שלך, ג׳ימין! או שאתה קם או שאני אקים אותך!" יונגי אמר לי בעצבנות, אך לא עניתי לו, המשכתי לשכב על המיטה בעיניים עצומות למרות שיונגי לקח לי את השמיכה.

"בסדר, ג׳ימין" יונגי אמר לי, לפתע הרגשתי שהוא מרים אותי על ידיו, ידעתי שזה ממש יעצבן אותו אבל המשכתי לישון גם אחרי שהוא הרים אותי, זה הצחיק אותי.

פתאום הרגשתי שיונגי זרק אותי על הספה, זה הבהיל אותי! פקחתי את עיניי והסתכלתי עליו בכעס "זה מה שאני צריך לעשות בשביל לגרום לך לקום?" יונגי שאל אותי בכעס.

"תן לי לישון" אמרתי ליונגי בעייפות, נשכבתי על הספה, התמתחתי ושוב עצמתי את עיניי.

"ג׳ימין..." יונגי קרא בשמי שוב, הוא התיישב לידי וחיבק אותי אך דחפתי אותו, יונגי היה בשקט, מה שגרם לי לתהות אם זה העליב אותו כאשר הוא חיבק אותי ודחפתי אותו ממני.

"ג׳ימין, תקום כבר..." יונגי אמר לי שוב, הסתובבתי אליו ומשכתי אותו אליי, חיבקתי אותו חזק והוא חיבק אותי.

"עכשיו אתה מוכן לקום...?" יונגי שאל אותי, נשמע כבר מותש, "כן" אמרתי לו והתיישבתי, שפשפתי את עיניי והסתכלתי על יונגי.

"אתה רעב?" יונגי שאל אותי, "לא", "אבל לא אכלת כל היום", "רק קמתי" עניתי לו והוא הסתכל עליי בכעס.

𓂀"זה סוד" || "𝚒𝚝'𝚜 𝚊 𝚜𝚎𝚌𝚛𝚎𝚝" ☾︎Where stories live. Discover now