Baby Heaven's in your Eyes [Hebrew] || l.s. ✓

Chapter 22

אני יודעת שיש פה כמה קוראים שכבר קראו את הספר באנגלית, בבקשה אל תעשו ספוילרים לקוראים החדשים בתגובות, זה הורס את חווית הקריאה. תודה :), תהנו☺️💗.

——

"מה לאלף עזאזל קורה פה?" אביו של לואי צעק ברגע שהוא נכנס לחדר ועיניו נפלו על השניים.

הארי יצא מלואי במהירות וליבו של לואי החל לדהור בחזהו בזמן שמשך את השמיכה מעל גופו. החיים שלו הגיעו לסיומם. הוא פשוט ידע.

הארי משך את הבוקסרים שלו על עצמו ואז את מכנסיו בזמן שאביו של לואי המשיך לצעוק.

"מה זה?! לואי וויליאם טומלינסון! ומי אתה?! שני מתרוממים... בבית שלי!"

לואי לא יכל להגיד דבר כיוון שהיה יותר מדי חלש מכדי לדבר, וחזהו היה מכוסה בגמירה.

"כריסטיאן, למה אתה צועק?" אימו שאלה ובשנייה שרגלה דרכה בחדר, היא השתתקה. עיניה נפלו על לואי, שהיה עירום מתחת לשמיכות, ואז על הארי, שהתלבש במהירות.

"אתה לא הולך לשום מקום עד שאתה אומר לי מה השם שלך ועד שאני מתקשר למשטרה להתלונן על הטרדה מינית!" אביו צעק והצביע על הארי, שעצר במקומו והפסיק לנעול את נעליו.

"לא הייתם אמורים לחזור הביתה עד מחר." לואי אמר, דמעות ממלאות את עיניו כיוון שזה היה הדבר הכי נורא שאי פעם קרה לו. זה לא היה אמיתי.

"סבתא שלך התקשרה אלינו ואמרה לנו שהם עלו על טיסה לאירלנד הבוקר אז חזרנו הביתה! רצינו להפתיע אותה, אבל טוב שחזרנו! זה מזעזע! זה חטא!" זה היה תורה של אימו לצעוק עליו.

"בגלל זה נפרדת מאלינור? בשביל המלצר הדוחה הזה?"

לחץ דמו של לואי עלה כי איך אבא שלו העז לדבר ככה על הארי. הארי, שהיה חמוד ומתוק ופשוט הארי.

"אני מתקשר למשטרה על חציית גבול והטרדה מינית, ואז אתקשר לפנימיה בויילס. לא אכפת לי אם תצטרך לעשות את השנה האחרונה שלך מחדש שם, אבל אתה עף מפה! הרחק מן החלאה הזאת!"

"בבקשה אל, בבקשה." לואי התחנן ומעולה, עכשיו הוא בוכה.

"ואתה, אתה הולך לכלא." אביו הזהיר ועטף את זרועו של הארי עם ידו.

הארי קרע את זרועו ממגעו, והיה נראה כאילו הוא היה כל כך קרוב ללהרביץ לו.

"זה לא יעבור בשתיקה-"

לואי אמר את הדבר היחיד שהוא ידע שירגיע את אביו ואולי יסדר את הכל:

"אני אחזור לאלינור, אני אציע לה נישואין בטקס סיום בית הספר! מול כולם. בבקשה. אני אפסיק לפגוש אותו. רק אל..." אל תעשו לו משהו. בבקשה. אני אוהב אותו. "אל תשלחו אותי לעיר אחרת."