Baby Heaven's in your Eyes [Hebrew] || l.s. ✓

Chapter 2

הבוקר שהיה אחרי המסיבה היה הבוקר הראשון שלואי אי פעם התעורר עם בעיה גדולה במכנסיו. הוא הרגיש מוזר, כמובן, כי היה לו ממש אוהל במכנסי פיג'מת הכותנה שלו.

לואי הוריד את שמיכת הכותנה המצרית החדשה שקיבל ממעל גופו והתקשה להשתחרר מהאחיזתה של אלינור. היא פלטה נחירות שקטות ולואי חשב שזה מעצבן. הוא ידע עובדתית שהוא בעצמו אף פעם לא נחר, והוא לא ידע אם הוא בטוח שהוא רוצה להתמודד עם הנחירות שלה במשך כל החיים שלו.

הוא עשה את דרכו אל עבר חדר השירותים שהיה בדיוק ליד מיטתו (הוא לא ישקול אפילו לחלוק שירותים עם עוד אנשים) והביט בהשתקפותו במראה, לגמרי נדהם מהמראה שנגלה אל מול עיניו.

שיערו היה מבולגן והיה נראה כאילו מסרק אף פעם לא פגש בו; חולצת הכותנה שלו הייתה דבוקה אל בטנו ואלוהים ישמור. אפשר היה לראות בברירות את איבר המין שלו דרך מכנסיו; הוא היה בולט דרך הבד, נואש לקבל איזשהו סוג של שחרור.

לואי נאנח ונעל את הדלת, לפני שהתיישב על מכסה האסלה הסגורה וחשב על סבתא שלו. סבתא שלו בשירותים, סבתא שלו בשירותים עירומה, סבתא שלו בשירותים עירומה בלי השיניים התותבות שלה. המחשבות לא רק גרמו לזקפה שלו להעלם, הן גם גרמו לו לרצות להקיא.

אחרי שהוא צחצח את שיניו ושטף את פניו, הוא חזר בחזרה אל החדר כדי למצוא את אלינור ערה, יושבת כנגד משענת המיטה שלו ומדפדפת בטלפון שלה.

"בוקר, אהובה." הוא אמר, המילים יוצאות מפיו כאילו הוא עשה עליהן אלפי חזרות.

"בוקר." היא החזירה, מחייכת ומבליטה את הלחי שלה כדי שלואי ינשק אותה.

"מה את עושה?"

היא הראתה לו את מסך הטלפון שלה, שהיה פתוח על האינסטגרם. הוא התיישב לידה והם העבירו כמה דקות בצפייה בדף הבית שלה, מגיבים על כמעט כל תמונה שהם ראו.

אלינור עצרה על תמונה חדשה יחסית שהועלתה על ידי ברברה. זו הייתה תמונה שלה, נייל, זאין והארי, בברירות שיכורים מהתחת עם כוסות אדומות בידיהם וחיוכים עצלים על פניהם.

"היא די זולה." אלינור אמרה ולואי הנהן. הוא לא יכל להסכים יותר. לשכב עם מישהו שלא שילם יותר מעשרה פאונדים על החולצה שהוא לובש, לפני הנישואין היה פשוט שגוי בעיניו. הוא חשב שיש לה סטנדרטים, אבל מתברר שהוא חשב לא נכון כל הזמן הזה.

אלינור התלבשה בשירותים עם כמה מהבגדים שהיא השאירה אצל לואי (הייתה לה מגירה שלמה משלה בארון שלו) לפני ששניהם ירדו למטה לארוחת הבוקר. ההורים שלו לא היו שם, רק לוטי ופיליסיטי, שכמעט סיימו לאכול, תופסות את השולחן.

הן חייכו אל אלינור והחמיאו לה על השיער, מה שגרם ללואי לגלגל את עיניו כי הוא לא היה כזה יפה למען האמת. הוא תהה מתי הוא התחיל למצוא דברים הקשורים אל בת הזוג שלו כדברים מעצבנים. הוא היה אמור להתחתן עם אלינור. ההורים שלהם מכירים; הם מתכננים לעבור לגור ביחד בבית ליד אוניברסיטת אוקספורד אחרי שהם יסיימו ללמוד.