Baby Heaven's in your Eyes [Hebrew] || l.s. ✓

Chapter 23

זה היה יום טקס סיום בית הספר כשלואי קיבל את תוצאות המבחנים שלו בדואר. הוא ישב בשולחן ארוחת הבוקר, כמעט ולא אוכל, כיוון שליבו איים לשבור את בית החזה שלו הודות ללחץ מהנאום שהוא היה אמור לשאת בעוד כמה שעות ולתכנית היציאה שלו מהארון.

ההורים שלו נתנו לו את הטלפון שלו בחזרה אחרי הנשף וגרמו לו להבטיח להם שהוא יתרכז במבחנים. הוא הבטיח, אך ברגע שהוא היה לבד בחדר, הוא התחיל לשלוח להארי הודעות, לגמרי שוכח ללמוד במשך כמה שעות.

זה היה נחמד, כי הארי גרם לו לשכוח מכל הדברים המלחיצים שהוא היה צריך לעשות. הארי היה הבריחה שלו ולואי אהב את זה. לואי אהב אותו. והארי אהב אותו בחזרה.

אזמרלדה דפקה על דלת חדרו על מנת להודיע לו שיש בידיה מעטפה עם שמו עליה, אז אחרי שלואי נעל את הדלת, הוא התקשר אל הארי בשיחת וידאו כי הוא רצה ששניהם יפתחו את המעטפות עם הציונים שלהם ביחד. אם הארי יקבל שמונים וחמש או יותר, יהיה לו סיכוי להתקבל לאוניברסיטה של לונדון, מה שהייתה התוכנית שלהם במשך כל הזמן הזה. לואי ילך לאוקספורד או למכללת קינגס.

ההורים שלו היו נעולים על אוקספורד, אבל לואי רצה ללכת למכללת קינגס כיוון שזה היה יותר קרוב להארי והיה בערך אותו הדבר. הוא קיבל את מכתבי הקבלה שלו לפני שבוע, ועדיין לא שלח אחד מהם בחזרה בתור אישור.

"היייי." הארי אמר ולואי התקרב אל המסך.

"זו חליפה שאני רואה על דלת הארון שלך?"

הארי הנהן, צוחק. "אני מתכונן לטקס הסיום של בן הזוג שלי."

"אוי, אלוהים."

"אתה לחוץ?"

"קצת. הרבה, האמת." לואי הודה והתיישב ליד השולחן שלו. "אתה לחוץ?"

טקסי הסיום של שניהם היו היום, אבל של הארי היה שעתיים אחרי של לואי.

"קיבלת את התוצאות שלך?"

"כן. אנחנו הולכים לפתוח אותן ביחד, נכון?"

לואי המהם.

"אוקיי. אז קדימה!"

שניהם פתחו את המעטפות עם השיניים, כיוון שהיד השנייה החזיקה את הטלפון ולא היה להם אפילו אכפת שהם היו נראים כמו אידיוטים מוחלטים.

"אתה קודם." הארי אמר ועיניו נפלו על הדף.

"קיבלתי תשעים ושמונה."

"אלוהים, זה מדהים, לו!" הארי אמר בהתלהבות ולואי חייך, לפני שנשך את שפתו התחתונה וביקש מהארי להראות לו את הציון שלו.

הארי סובב את הדף שלו וקירב את המצלמה כדי שלואי יוכל לראות בעצמו.

"זה שישים וארבע או שמונים וארבע?"