Baby Heaven's in your Eyes [Hebrew] || l.s. ✓

Chapter 14

תודה על כל התגובות וההצבעות בפרק הקודם!! :) הן ממש משמחות אותי אז בבקשה תמשיכו!🥺💗

——

הארי ישב על הדשא ליד המים, מעשן כשלואי התקרב אליו. הוא קפא מקור אבל לא היה סיכוי שהוא יודה בזה או יחזור בחזרה אל תוך הבית כדי להביא מעיל. הוא רצה שהארי יחמם אותו.

לואי התיישב לידו ולא אמר כלום במשך כמה דקות, רק בהה במים הכהים מולו.

"קר לך." הארי אמר ולואי הסתכל עליו.

"רק ממש קצת."

"תחזיק את זה."

לואי לקח את הסיגריה מידו וצפה בהארי מוריד את ג'קט הג'ינס שלו ממנו, לפני שהושיט לו אותו.

"תלבש את זה."

"אה... אתה בטוח?"

"כן."

הארי לקח את הסיגריה בחזרה בזמן שלואי לבש את הג'קט שלו וכיפתר את כל הכפתורים עד לצווארו. הוא הצמיד את ברכיו לחזהו ועטף אותן עם ידיו, בוהה בהארי כשעישן.

"אז אתה מרגיש משהו שונה, עכשיו כשאתה בן עשרים?" הוא ניסה לפתח שיחה.

"אותו חרא ישן, רק גיל שונה."

"אני פשוט... למה אתה לא חושב שיום ההולדת שלך זה אירוע חשוב? אתה אמור להיות שמח."

"שמח שלפני עשרים שנה נולדתי אל בית אלים עם שני הורים שאפילו לא שמו עליי זין? אתה רוצה לדעת למה באמת לא אכפת לי מימי הולדת?"

לואי הנהן בהיסוס.

"כשהייתי קטן אהבתי ימי הולדת. אמא שלי הייתה מכינה לי עוגה והייתי מביע משאלה ומבקש עוגה אפילו יותר גדולה לשנה הבאה. אבל אז, ביום ההולדת העשירי שלי, אמא שלי לא הייתה בבית אז חשבתי שאחגוג עם אבא שלי. ירדתי במדרגות לקומה התחתונה, מתרגש שהפכתי להיות בן עשר וששרדתי עשור שלם. אמרתי לאבא שלי שזה יום ההולדת שלי ושאני בן עשר, בברירות נרגש. אני עדיין זוכר את המבט האדיש על פניו כשהוא משך בכתפיו ואמר 'אז מה'. זה טיפשי... אבל בכל יום הולדת מאז, המבט הזה מלווה אותי, אני נזכר בו בכל פעם."

הוא עצר לרגע לפני שהמשיך.

"ואז אחרי שנה, שניהם שכחו את יום ההולדת האחד עשר שלי, וביום ההולדת השניים עשר שלי אבא שלי אמר שהם בכלל לא תכננו אותי, הם רצו רק את אחותי הגדולה ושאני הייתי טעות. הוא צחק, אבל זה נחרט בראשי. הם אף פעם לא חגגו את ימי ההולדת שלי מאז, אף פעם לא הביאו סוג של עוגה ואפילו לא טרחו לאחל לי יום הולדת שמח. אז כן, אני לא חושב שזה משהו מיוחד."

ליבו של לואי כאב. הוא ממש כאב, כיוון שכל כך רצה לחבק את הארי ולשחק בשיערו ולספר לו עד כמה הוא שמח שהוא נולד.