Baby Heaven's in your Eyes [Hebrew] || l.s. ✓

Chapter 4

"אז, נראה לי שאני מחבב את זאין."

לואי בהה בליאם מצידו השני של השולחן, לא ממש מופתע. זה היה יום שלישי והם היו בקפיטריה, אוכלים ארוחת צהריים. ברברה ואלינור הלכו לשירותים כי מסתבר שאלינור בדיוק קיבלה מחזור.

עברו בדיוק עשרה ימים מאז המסיבה, ולואי לא ראה את זאין, הארי ונייל מאז. טוב, אם לא מחשיבים את הפעמים שהוא רואה אותם שעונים כנגד הקיר של בית הספר שלהם, מעשנים וצוחקים בזמן שהוא חיכה שנהג שלו יאסוף אותו.

"דיברת-דיברת איתו בזמן האחרון?" לואי שאל.

"אה, לא, לא ממש. כאילו, הוא ראה אותי ביום חמישי האחרון כשחיכיתי לנהג שלי והוא שאל אותי אם אני רוצה ללכת למקום כלשהו."

"לאן?"

"הוא רק אמר 'מקום כלשהו'. ברור שלא הלכתי, כי הייתי חייב להגיע הביתה ואין לי ממש על מה לדבר איתו."

"יש לך את המספר שלו?"

"לא. הוא לא ביקש אותו ולא יכולתי פשוט להציע לו אותו."

"אז שניכם לא עשיתם שום דבר חוץ מלהתמזמז?"

ליאם הניד בראשו ולואי הרגיש הקלה. לא הוקל עליו כי ליאם לא עשה דברים מיניים עם בן (מסתבר שזה לא ממש הזיז לו), הוקל עליו כי אם ליאם היה עושה עוד דברים מעבר להתמזמז, הוא יהיה רשמית יותר מנוסה ממנו. ולואי תמיד רצה להיות הכי טוב בהכל.

"אבל אה, אל תספר לאלינור על זה, כן? אני לא רוצה שההורים שלי, או כל אחד אחר יגלה על זה."

"אני לא אספר לה, ברור."

השיחה שלהם נקטעה לא הרבה לאחר מכן, כשהבנות חזרו עם חיוכים על פניהן. הם החליפו את הנושא אל משחק הקריקט הבא שהולך להיות ביום שבת. לואי לא ממש נהנה מספורט, כי לעשות ספורט אומר להזיע ולהסריח והוא פשוט לא יסבול את זה.

אולי בגלל זה יש לי בטן ותחת גדול.

כשהם סיימו את יום הלימודים שלהם, ליאם, ברברה ולואי הלכו לקנות כרטיסים אל נשף החורף שיהיה החודש במלון דורצ'סטר, המלון הכי יוקרתי בדונקסטר, אם לא בכל אנגליה. כל זוג יקבל סוויטה משלו בשביל אותו לילה. בדרך כלל, הבנים קנו את הכרטיסים והבנות פשוט התאמצו להראות יפות.

"את מי אתה לוקח?" לואי שאל את ליאם שמשך בכתפיו.

"אני לא יודע. אולי מישהי מהכיתה שלנו."

"כדאי לך לקחת את לינדזי. היא נפרדה מטום בשבוע שעבר."

"כן, אולי."

"אני לוקחת את נייל." ברברה אמרה ובדרך כלל ללואי יפריע אם ילד מבית הספר הציבורי אפילו ידרוך בבית המלון, אבל הוא רק משך בכתפיו.