Baby Heaven's in your Eyes [Hebrew] || l.s. ✓

Chapter 17

"אז מתי הטיול שוב?" אביו של לואי שאל אותו שבוע לאחר מכן בארוחת הערב של יום ראשון.

"עוד שבועיים. בשלושה עשר."

"ואיפה אתם ישנים?"

"במלון סנדרסון."

"ומתי אנחנו אמורים לשלם?"

"השבוע, כנראה."

"אני אהיה במנצ'סטר בסוף השבוע הזה, לפגישות עסקים." אביו אמר.

לואי הנהן, לא ממש היה לו אכפת, למען האמת. כל מה שהיה לו אכפת לגביו, זה שהוא רצה לשלם על החדר של הארי במלון כדי שהם יוכלו לישון ביחד. וזה לא היה אמור להיות משהו כזה משמעותי, אך ללואי הייתה תכנית שלמה לגבי זה.

הוא היה בטוח במאה אחוז שהוא רוצה להזדיין עם הארי. הוא היה כל כך מאוהב שזה סוג של כבר כאב, ולא היה לו שום מושג אם הארי חיבב אותו רק בתור חבר או לא, אבל הוא רצה שהארי יהיה האחד שיקח את הבתולין שלו. הוא גם תכנן להפרד מאלינור באותו הטיול. אז כן, זה הולך להיות טיול מעניין ומאד מלחיץ.

בבוקר הבא הוא החליט שהוא לובש את חולצת הראמונס של הארי לבית הספר. לא היה להם קוד לבוש יותר מדי רציני, רק בלייזר ומכנסיים מסוימים שהיו חלק מתלבושת בית הספר, אבל ההורים שלו אהבו לוודא שהוא תמיד לבש חולצות מכופתרות כשהלך ללימודים.

הוא כיפתר את הבלייזר שלו כל הדרך עד למעלה וסידר את הפוני שלו לפני שעזב את חדרו.

ברברה הייתה הראשונה שקלטה שהחולצה הזו הייתה של הארי, אך זה היה רק כיוון שהיא כבר ראתה את הארי לובש אותה לפני זה.

"חולצה יפה." היא החמיאה בזמן הפסקת הצהריים. "מאיפה היא? מהחבר שלך?"

לואי הרים את מבטו ושלח לאלינור חיוך מזויף כשהיא התקרבה אל השולחן שלהם עם המגש שלה.

"אולי." הוא רטן בדיוק כשבת הזוג שלו התיישבה במושב מולו.

"אני כל כך מתרגשת לקראת הטיול ללונדון! הם נותנים לנו את אחר הצהריים חופשי, ונוכל ללכת לבקר באוקספורד! נוכל לראות איפה נלמד!"

אלוהים ישמור

"כן... זה מעולה."

"משהו קרה?"

"לא, הסלט, אה, הסלט ממש מגעיל היום."

היא כיווצה את אפה והרימה את המזלג שלה כדי להתחיל עם העוף שלה.

הוא שלח להארי הודעה לפני השיעור האחרון כשהוא היה בשירותים, כדי לוודא שהם עדיין הולכים למלון של דוד שלו אחרי בית הספר.

לואי: אז אנחנו עדיין הולכים היום? :)

הארי: כן

הארי: אתה אוסף אותי אחרי בית הספר? אני מתרגש לראות את זה D: