פרק 1: חופש
קולות של פיצוצים הפרו את השקט.
חבורת הנערים והנערות כבר ממזמן נכנעו.
רובם שכבו על הדשא, שהתלכלך מדמם החם.
אם תסובבו לכיוון השני, תכלו לראות מאות, לא, אלפים, של יצורים, הולכים בעיקבות כמה דמויות מטושטשות.
בקצה השני של העולם, באתונה, שער אדריאנוס, תוכלו לראות דמות קשורה לעמודים שמעל השער, חסרת רוח חיים.
אם תאזינו בשקט, תוכלו לשמוע געיות בכי, של בחורה, שיושבת מתחת לשער ובוכה.
שיערה המתולתל גלי מתנופף ברוח, עינייה הירוקות זוהרות כמו שתי גחליליות.
היא בוהה בו, לא מצליחה להפסיק לבכות.
"הלוואי שהיה אפשר להתחיל את הכל מההתחלה."
---------------
אווה הלכה לה לאיטה, לאורך המחנה יופיטר.
את האמת, היא לא נהנתה פה, יותר מידי צבאי, אבל ריינה הייתה פריאטור, אז היא שתקה ובאה איתם.
זה היה די מוזר לראות את החברה שלה צורחת על אנשים מבוגרים על הבלאגן שעשו.
אבל ריינה עשתה כמיטב יכולתה לגרום לזה שאווה לא תראה את העבודה הלא נחמדה של הפראיטור.
אווה הייתה די נבוכה מהמבטים של החצוים, שרצו לדעת מי זאת החברה של ריינה, ואלה שניסו להתחבב עליה כדי לקבל פרוטקציות עם ריינה.
ריינה שנאה את כל המבטים שאווה קיבלה, הם לא הורידו ממנה לשניה את העיניים, אז היא ניסתה לגרום לזה שאווה תיהיה כמה שיותר רחוקה מכל אלה.
הן הסתובבו בשקט במחנה.
לבסוף, הן התיישבו ליד מזרקה קטנה, על הדשא.
"ריין..." אווה אמרה בשקט, גורמת לריינה להסתובב אליה במהירות.
"מה דעתך שנצא קצת מהמחנה? את כל הזמן עובדת! את צריכה קצת חופש..." אווה אמרה במבוכה.
ריינה חייכה "את מותק, אווה, אבל אין לי אפשרות, אי אפשר להגיד למחנה לקפוא, כדי שאני יצא לחופשה."
אווה נאנחה "תגידי, זה שאנחנו ביחד לא קצת סותר את הנבואה שאפרודיטה נתנה לך?" אווה לחשה, היא כבר הרבה זמן רצתה לשאול את זה, אבל פחדה שריינה תכעס.
בת בלונה הסתכלה קדימה בלי לומר מילה, שיערה הפזור-שהיה פזור רק כי אווה התחננה בפניה שתלך ככה- התנופף ברוח.
"אני לא יודעת, כל מה שאני יודעת זה שאני אוהבת אותך" היא אומרת בחיוך קטן.
אווה השפילה את מבטה, בלחיים אדומות.
ריינה משכה אותה לחיבוק "אני לא מאמינה שאת עדיין מובכת מזה שאני אומרת את זה, אנה, תסבירי לה את זה!" היא אומרת, משועשעת.
YOU ARE READING
למשמע קולה 3/ חיים ומוות
Adventure(3 מתוך 3) היי! ברוכים הבאים לספר ה3 של למשמע קולה, תהנו! קרדיט ל noameir222 על הציור שבכריכה קרדיט ל Arilola1 על העיצוב של הכריכה ---------------------- אלון. כן, האח הלא מסופר. כל כך הרבה שמעתם עליו, אבל אם זאת, כל כך מעט. זה הסיפור של הסירנה הבן...
