9

201 18 50
                                    

פרק 9: בן המים ובת החוכמה

סתם דרך אגב, כשכתבתי את השם של הפרק קלטתי, צליל וליאו, בן האש ובת המים.

אני צוחקת פה כמו משוגעת.

בכל מקרה, חזרה לסיפורינו.

פרסי ישב עם אנבת' בחדר שלו, והם דיברו.

"את יודעת, אני לא יכול פשוט להתעלם מזה" אמר פרסי, מרגיש אשמה על זה שהוא פשוט הפיל את זה עליה.

"אני יודעת, אבל לאבא שלך יש עוד הרבה ילדים לא חצויים, אלא בני אלמוות שיכולים לעזור לו" אנבת' אמרה ברוגז "למה הוא מבקש ממך לבוא לעזור כשהוא יודע שאתה לא יכול להגיד לא?"

פרסי נאנח "אין לו ברירה, אני הבן הכי מלחיץ שלו, כאילו, גם הכי חתיך ומגניב, אבל גם הכי מלחיץ."

אנבת' נתנה לו סטירה קטנה, מחייכת בניגוד לרצונה.

"לצערו, שאר הילדים שלו לא כל כך מלחיצים את המפלצות האלה, ואני לא יעשה כלום חוץ מלבוא, לפי אבא שלי, הם אמורים פשוט לברוח" הוא אמר בפשטות, למרות שלשניהם היה ברור שזה מה שאבא שלו רוצה שיקרה, אבל מציאות וחלום הם דברים שונים.

אנבת' נאנקה.

היא כעסה.

עד שסוף סוף נגמרו לחצויים הבעיות, פרסי נלקח ממנה בשביל מלחמה של אבא שלו.

זה לא קשור בכלל לחצויים! שיבקש מאחד האלים לעזור לו!

אבל זה לא יעזור, הוא חייב...

בצהורים, אחרי שהוא נפרד מכולם, הוא התקרב לחוץ הצפוני של הלונג איילנד.

הוא נכנס באיטיות למים, נותן למכנסים להירטב מגלי הים הרגועים.

לבן אדם רגיל, הים היה נראה רגוע ונעים, אבל פרסי ידע שזאת רק העמדת פנים.

מתחת לפני השטח, המולה ופחד.

הוא רעד למרגש המים הקרים, שהזכירו לו את האיריסנט עם אבא שלו.

משהו הולך לקרות.

משהו גדול.

אבא שלו אמר משהו על מצרים, ושזה קשור לשני מסעות החיפושים הקודמים.

כל מה שהוא הבין בברור, זה שיהיה עוד מסע חיפושים.

הוא גרם לים לפנות לו את הדרך בזה שקרע אותו לשניים, סתם בשביל הכיף.

הוא הרגיש אשמה על זה ששיקר לכולם, אין לאבא שלו לא שום אויב.

לפחות לא ספציפית נגד אבא שלו.

אבל הכי הרבה אשמה, הוא הרגיש על זה שגרם לאנבת' להירגע, גם אם לא הרבה.

היא צריכה להתכונן, כדי להגן על עצמה! פרסי רצה לצרוח לאבא שלו.

למשמע קולה 3/ חיים ומוותWhere stories live. Discover now