למשמע קולה 3/ חיים ומוות

3

פרק 3: מה הלך בין דרו לבן?

"אז, היא הזמינה אותי אחרי המסע חיפושים" בן אמר, בלחיים ממש סמוקות "א-אני משכתי את זה הרבה זמן, אבל לא היה לי נעים, היה ברור שזה ישבור אותה אם אני יגיד לא, אז אני הולך איתה."

אלון התגלגל מצחוק, חסר נשימה.

בן הרגוז מסתכל עליו, מחכה שהוא ירגע.

בסופו של דבר, לאלון נגמר לחלוטין האוויר, והוא נאלץ להפסיק לצחוק.

"לאיפה אתם הולכים?" אלון חייך.

בן גיחך "נראה לך שאני אומר, בפעם הקודמת שהלכתי לדייט, אתה עקבת אחרינו ועשית לי בושות."

אלון גילגל את עיניים "אפשר לחשוב, אז הפלתי עליה גלידה, היא הייתה ממש לא נחמדה! והיה נראה שהיא באה לנשק אותך!"

בן גיחך "ממש, גם שירה הייתה לא נחמדה?" אלון גיחך בחזרה "לא, אבל היא הייתה חפרנית."

בן גילגל עיניים "פשוט תן לי להיסתדר לבד עם הדייט שלי."

אלון נאנח "שנינו יודעים שאתה מתביישן להגיד 'לא' לדייט, אז ממש תוכל להגיד 'לא' לדייט שני."

בן נאנח גם "אני כל כך הולך לפשל שם!" הוא ילל.

אלון שם את ידו על כתף חברו "למה? דווקא דרו תשרוד מעולה אפילו אם היא תתמלא במרק כמו שרון."

בן גיחך "היא התמלאתה במרק בגללך, אם אתה לא תיהיה שם, אף בחורה לא תתלכלך משום אוכל."

אלון הרים את ידיו "זה היה כדי לעזור לך!" בן גילגל עיניים "כמו בפעם היא שאמרת לספיר שביטלתי את הדייט, ושכחת להגיד לי?"

אלון חייך "כן, זה היה מצחיק" בן נאנח "בשבילך, לא בשבילי! הייתי בטוח שהעלבתי אותה או משהו!."

אלון חייך חיוך נכנע "בסדר, תהנה, מה זה? בית קפה? מסעדה? לים?" בן נאנח "לגלידריה."

בן ארס התאפק לא  לפרוץ בצחוק "בהצלחה לך" בן שירבב את שפתו התחתונה "אני יצטרך את זה, אוי אני חייב לזוז" הוא קפץ, מנופף לשלום ורץ החוצה.

אלון חייך, מתאפק לא להוריד את החיוך בשניה שחברו הולך.

הוא נאנח, מאז ומתמיד הוא היה גרוע בלהיות שמח לבד, זאת בעיה גדולה בשבילו, כי רוב החיים הוא לבד.

--------------------

בן רץ לאוטובוס, ונסע במהירות למחנה החצויים.

כשהוא הגיע הוא הציץ בשעון.

יש לו עוד שלושת רבעי שעה.

הוא החליף בגדים במהירות והגיע למקום בו הם קבעו.

הייתה לו הרגשה שדרו תאחר, אבל למרבה הפתעתו היא הגיעה באיחור רק של דקה.

"סליחה, דיברתי עם פייפר" היא התנשפה, הוא גירד בראשו במבוכה "היי, יפה לך."