פרק 19: יער העבות
(קודם כל, דבר חשוב, יש לכם שתי אפשרויות, או שאעלה את כל הפרקים שכבר כתבתי, ולא אמשיך יותר את הספר, או להמשיך עם פרק פעם במאה שנה.)
סרינה רצה יחפה בקרחת היער, מצחקקת.
היא ניסתה לא ללכלך את השמלה הלבנה הקצרה שפוקס הביא לה.
סרינה מאוד אהבה אותה כי היא הייתה 'מסתובבת.'
ראו שפוקס בחר אותה במיוחד לסרינה, לא היו לשמלה שרוולים, והיא הגיעה לה קצת מעל הברך, כדי שלא תפריע לה לטפס ולשחק, ופרח קטן אדום ומזויף הוצמד לאוזר החזה של השמלה שלה.
היא טיפסה כמו קואלה קטנה על אחד העצים, מחפשת ענפים 'מיוחדים'.
גופה שהיה עדיין יותר של ילדה מאשר של נערה נצמד לענף חום שהיה מעוקל בצורה מיוחדת, לטעמה של סרינה.
שערה החום הארוך הסתיר לה את שדה ראייה אחרי שזז לפניה בגלל הרוח, אבל היא המשיכה לצווח בהתלהבות.
היא נידנדה את עצמה לצדדים, מנסה לגרום לענף הגדול אליו נתלתה ליפול לאדמה, כדי שתוכל לבנות ממנו משהו.
אחרי חמש דקות היא התייאשה, והמשיכה לטפס בהתלהבות לצמרת הגבוהה.
היא ירדה למטה רק כדי לקחת בוץ ללכלך את הפרצוף שלה, ושכחה מה תיכננה לעשות.
"אני הנינג'ה השחורה!" היא שאגה, מקפצת מעץ לעץ בהתלהבות.
"אני מפחידה! אני מלכת הגיהנום! אני מקריפת הרוצחים! מורת הפסיכופטים!" היא המשיכה לצרוח בהנאה.
היא קפצה לריצפה ועשתה ריקוד קטן ומוזר.
"פיו! פיו פיו!" היא עשתה את עצמה יורה עם ענף עבה וקצר שמצאה, מחייכת חיוך ענקי ונלהב.
"השדים הכי גדולים מתרפסים אלי" היא התענגה על המילה המוזרה שפוקס ניסה ללמד אותה "אודין מלך האלים מתחנן אלי לרחמים!."
דרך אגב, היא מכירה אותו רק כי היא מאוד אוהבת את הסרטים על ת'ור.
ובעיקר את ספדיי, הכי את ספיידי.
ככה היא קוראת לספיידרמן...
לפעמים היא נעמדת מול המראה ומתחילה לצעוק משפטים שלו ועושה חיקויים נלהבים שלו.
סליחה... חזרה לסיפור.
"כל מי שרואה אותי בורח בצרחות!" היא המשיכה לצעוק בגאווה "אפילו החתולה של מורגן!."
"את לא נראת כזאת מפחידה" נישמע קול נמוך צוחק "אפילו מאוד חמודה."
"אה? מי נראה לך שאתה? חוצפן! שלא תעז לקרוא לי ככה! היחיד שמותר לו לקרוא לי ככה זה אח שלי!" היא שאלה בקול רגוז, ניתלת מהענף ומחפשת את מקור הקול.
YOU ARE READING
למשמע קולה 3/ חיים ומוות
Aventura(3 מתוך 3) היי! ברוכים הבאים לספר ה3 של למשמע קולה, תהנו! קרדיט ל noameir222 על הציור שבכריכה קרדיט ל Arilola1 על העיצוב של הכריכה ---------------------- אלון. כן, האח הלא מסופר. כל כך הרבה שמעתם עליו, אבל אם זאת, כל כך מעט. זה הסיפור של הסירנה הבן...
