12

192 16 132
                                    

פרק 12: מתוקים, אני מתפנאגירלת מהכמות של המותק בפרק הזה (תהנו, משהו כיף לפני בית ספר 🙃ובבקשה, תכתבו לי שאלות בתגובות בשביל הרעיון שלי...)

אלון יצא מהדירה שלו במהירות.

הוא התקרב לריאן והחברים שלו, והתנגש באחד מהם.

"אידיוט! אין לך עיניים?!" הבחור נבח.

אלון חייך אליו, מגחך "אוי, אני מצטער, נשרטת?" הוא שאל בטון תינוקי, גורם לשאר החברים של ריאן לצחוק, ולריאן לגלגל עיניים.

"סתום ת'פה, מפגר" הבחור צעק בכעס, דוחף אותו.

אלון ידע שזה רעיון לא טוב, אבל הוא בן של ארס, הוא לא יכול פשוט להתעלם מזה שהוא קיבל מכה כרגע ממשהו.

"סליחה?" קולו הפך למסוכן, הוא תפס את הבחור בחולצה להרים אותו בקלות.

הבחור היה המום, הוא בהחלט לא היה קל, ואלון הרים אותו כאילו הוא מפית "תוריד אותי!" הוא אמר בכעס, בועט בבטן של אלון.

עינייו של ריאן נפערו כשהבטן השמיעה צליל של מתכת עבה כשהבחור בעט בבטן של אלון.

היה נראה שרק הוא שם לב לזה, ואלון כמובן.

אלון חייך אל הבחור חיוך מזויף "תגיד סליחה" הוא התגרה בו.

הבחור צרח, ואלון קלט שהוא מחזיק בחור ששוקל חמישים קילו ביד אחת, ומי יודע מי פה מפלצות.

הוא עשה את עצמו מפיל את הבחור, כאילו שהוא כבד לו מידי.

הבחור קפץ עליו במכות, ואלון לא הספיק להגיב.

"דייי" ריאן צרח בקולו הגבוה, מזיז את הבחור מאלון, בברור לא מרוצה.

הבחור נאנח "מותק, דיברנו על זה, אתה לא יכול להפריע לי בתגרות, זה מעצבן."

אלון הרגיש שהוא הולך להתפוצץ מכעס "מותק?" הוא אמר, מזייף גיחוך.

הבחור ניפח את חזהו בגאווה, ומשך את ריאן הנבוך לחיבוק "כן, הוא החבר שלי, למה יש לך בעיה?" הוא שאל, מתגרה.

אלון התעלם מריאן שנראה כאילו הוא מתאמץ לא להקיא "לא, למה שתיהיה לי?" הוא עשה את עצמו מלגלג, חונק את הכעס והעלבון בפנים.

ריאן הצליח להשתחרר מהחיבוק החונק "אני עצרתי אותך כי הוא חבר שלי, הוא עזר לי" ריאן צווח על הבחור בכעס, חצי משקר.

כן, הוא עזר לו עם הכסף, אבל ממש לא עזר לו בנוגע להגיע לכלא.

הבחור נראה מופתע "או, אה... סליחה" הוא מלמל, לא בטוח איך להגיב.

אלון גלגל עיניים "לא סולח, אלא אם אתה מתכוון לקנות לי פרארי, אז אני מוכן, למרות שזה יהיה לי מאוד קשה" הוא זילזל בבחור, שפתאם נראה לאלון מכוער וקרציה.

למשמע קולה 3/ חיים ומוותWhere stories live. Discover now