17

235 16 235
                                    

פרק 17: משחק כדורגל זה לא משחק של בנות

אלון הינהן בחיוך לזוג האחים, ניחוש שלו, הבחור היה בגילו, שמונה עשרה, אולי תשעה עשרה....

האח הגדול הלך אחרי אחותו, סרינה, בשקט.

"אני אלון, וזה ריאן" אלון אמר בחיוך, וריאן הינהן בשקט, כאילו מאשר שדבריו של אלון נכונים.

"זה פוקס" סרינה קיפצצה במקום בהתלהבות "הוא אח שלי הגדול, אתם אחים? אתם לא נראים אחים, אתם זוג? זוג חברים? ידידים? שכנים? מכרים? אחד פה הוא הלקוח של השני?."

ריאן היה המום מהשטף מילים, בעוד אלון צחק "אנחנו סתם חברים."

פוקס הסתכל על המגרש בשקט, כאילו הוא מנסה לעמוד את השטח שלו.

"אמ... היי?" אלון ניגש אל האח הגדול, מנסה להיות נחמד.

"היי" פוקס מילמל, מעביר את מבטו אל אלון "אז משחקים או לא?."

ריאן העריך את הישירות של הבחור "כן, רק מי על מי?."

"כדי שזה יהיה הוגן, כדאי ששניכם תיהיו על סרינה, ואני אעמוד בצד ואפריע לה, כמו תמיד" היה אפשר להבין מטון קולו שהוא לא אוהב לשחק כדורגל.

"אתה לא חייב לשחק" אלון חייך, וסרינה צחקה "אח שלי אומנם שונא כדורגל, אבל הוא גם לחוץ לגבי 24/7, ובצדק, אז הוא יגיד לך שהוא נשאר להשגיח עלי" פוקס הינהן בשקט.

הם נעמדו בעמדות, והמשחק התחיל.

סרינה ואלון נאבקו על הכדור, בעוד פוקס וריאן ניסו בחוסר אונים להתקרב אל הכדור, ופחות מחמש מטר ממנו.

אחרי משחק ארוך ומתיש, הם התיישבו על הספסל, שותים כמו גמלים.

"אז, מאיפה אתם?" אלון שאל בחיוך "היינו עד גיל 10 שלי בלוס אנג'לס, ועד עכשיו ניו יורק" סרינה צעקה וקיפצצה כמו משוגעת.

ריאן הרים גבה לעבר הילדה האנרגטית, אבל רק גיחך בחיוך

"ואתם?" פוקס שאל בנימוס עייף "אני מקליפורניה, סן פרנסיסקו" ריאן ענה להפתעתו של אלון.

"אני מישראל" ענה אלון, וסרינה נחרה בבוז "שמעתי שאומנם זה באמת מדינה חזקה, אבל ברצינות, לא יכולתם להשקיע בשחקני כדורגל שלכם? אפילו למונדיאל לא הגעתם."

"ברור, כי המונדיאל הוא הדבר הכי חשוב בעולם" ריאן גילגל עיניים "אולי לא, אבל אתם יוצאים עצלנים וסתומים" סרינה ניסתה להתגרות, בברור נלהבת לאפשרות להרביץ לו מכות "אוקיי, די" פוקס מיהר לתפוס את סרינה ולתת לה מבט חמור.

אלון צחק "טוב, אז, בני כמה אתם?."

"שמונה עשרה" פוקס מילמל "אחד עשרה!" צרחה סרינה, מקפצת כאילו היא עומדת על טרמפולינה.

ריאן חייך וגיחך, הילדה הזאת בהחלט התחבבה עליו "אני בן שש עשרה, ואלון בן שמונה עשרה" הוא השיב.

למשמע קולה 3/ חיים ומוותWhere stories live. Discover now