פרק 18: האחים מהגיהנום
"אני לא וויתרתי על העבודה כי אני חננה, אני וויתרתי עליה כי אני לא מרגיש בנוח עם מצלמות ולא רוצה שיראו את הפרצוף שלי בכל מקום" פוקס מילמל, בברור קצת נבוך.
"נו, אותו דבר" סרינה חייכה חיוך רחב, מקפצת מרגל אל רגל כאילו היא משחקת משהו.
ריאן הסתכל עליה בחיוך, ואלון תהה מה גרם לבחור להיות פחות זעפן.
"קדימה רי! בוא נשבור את הספסל!" הילדה צהלה, מושכת אחריה את ריאן.
"שמעתי נכון? היא קראה לך רי?" אלון צחק, וריאן הסמיק במבוכה "כן, אין לי כוח לריב איתה על זה."
"ואתה אלוּ, זה יותר טוב?" סרינה שאגה לכיון אלון, צוחקת.
בן ארס הינהן בגיחוך "צוחקת, עדיף רי."
הילדה הקטנה משכה את ריאן לכיון הספסל, מרימה מהריצפה אבן גדולה יחסית "תשבור!" היא צהלה.
ריאן צחק וזרק את האבן על הספסל, מסתכל על העץ נהרס ועל האבן מתנפצת.
"עוד פעם!" הילדה שאגה וקפצה על ריאן בשק קמח, שזרם להפתעתו של אלון וחייך.
מעכשיו הילדה הזאת לא זזה מאלון לשניה, אם ריאן מחייך בזכותה.
"היי! פחזנית!" נשמעה צעקה מאחוריו, ואדם נמוך מיוחד התקדם לעברם.
אלון חייך "היי המאמן."
לאחר היכרות מהירה, המאמן וסירנה התחבבו אחד על השני די מהר, וניסו להרביץ אחד לשני עם מקלות בייסבול.
המאמן דיבר גם עם פוקס, ונראה קצת מבולבל.
אחרי שעות שהם דיברו ושיחקו כדורגל לסרוגין, המאמן ניגש אל אלון בשקט.
"אחד מהם חצוי" הוא מלמל, מהורהר "אני מניח שהפחזנית הקטנה, אבל אני לא בטוח, הם כנראה נמצאים הרבה ביחד, הריח שלהם... מעורבב."
ובמילים אלה הוא עזב, משאיר את אלון להתמודד עם ריאן והאחים.
אחרי צרחות וריב ארוך, הם החליטו ללכת לאכול במלון שהם ישנים בו, שבמקרה אותו מלון.
הם ישבו שם, מנסים להתעלם מהמבטים המקריפים של גספר, והקריצות הנלהבות של שינג, ולקחו אוכל.
ידעתם שהרבה פעמים אפשר להבין לפי התפריט של מישהו איזה אדם הוא?.
אלון לקח בשר די יקר, וירקות- שומר על כושר אבל מתנשא.
ריאן אכל לו ציפס ושניצלונים- בריאות לא מעניינת אותו, והוא ילדותי מהרבה בחינות.
סרינה אכלה כל דבר שראתה (כמעט כולל היד של פוקס, שבטעות שם את ידו לידה)- נלהבת, לא ממש שמה לב למה שהיא עושה.
פוקס אכל לו בשקט בשר פשוט וירקות- היה ברור שגם הוא שומר כמה שהוא יכול על הכושר, אבל מנסה להצניע את זה במבוכה.
YOU ARE READING
למשמע קולה 3/ חיים ומוות
Adventure(3 מתוך 3) היי! ברוכים הבאים לספר ה3 של למשמע קולה, תהנו! קרדיט ל noameir222 על הציור שבכריכה קרדיט ל Arilola1 על העיצוב של הכריכה ---------------------- אלון. כן, האח הלא מסופר. כל כך הרבה שמעתם עליו, אבל אם זאת, כל כך מעט. זה הסיפור של הסירנה הבן...
