14

199 16 150
                                    

פרק 14: על מה ולמה  (לכבוד החופש הגדול 🙃)

צליל התעסקה בטלפון שלה (שליאו בנה, ולכן אין בו אפשרות לאתר אותו), מנסה לאכל את החדשות.

לבסוף קפצה מהמיטה ורצה להתארגן, מחייכת חיוך רחב.

היא הציצה במראה לשניה, מסתכלת על הבגדים שלבשה.

חולצה בצבע שמנת, מכנסיים גינס שחורים ארוכים, ונעלי אדידס אדומות, וסוואצרט אדום קשור על המותניים.

בת ארס רצה החוצה במהירות, מתעלמת מקלאריס שצעקה עליה שתפסיק לרוץ בביתן, ושזה מפיל את כל הנשק שמאוכסן במעמד.

היא רצה לבונקר תשע במהירות, לא חושבת פעמיים לפני שפתחה את הדלת לרווחה.

היא קפצה על ליאו בחיבוק מוחץ, גורמת לו לצחוק בהפתעה.

"אלון בא לביקור!" היא קוראת בהתרגשות.

הוא ציחקק "וואו, לא צפיתי את זה, מתי?" הוא שאל בסקרנות.

"מחר הוא אמור לעלות על הטיסה" היא חייכה, רואה את המבט המופתע של ליאו.

"הוא לא בא לבד" היא הסבירה, וליאו גיחך "החבר שלו?" צליל הנידה בראשה "ריאן לא חבר שלו, מסתבר שיש לו בכלל חבר."

ליאו מצמץ "אז... למה הוא בא איתו?" וצליל משכה בכתפייה, להראות שאין לה מושג "אבל הם ישנו במלון קרוב לפה, ואסור שנגיד או נראה שום דבר על טבעי, כי ריאן לא יודע על זה כלום" היא איימה על ליאו שעשה פרצוף "אז אי אפשר לזרוק עליו כדור אש?."

היא נאנחה והנידה בראשה בחיוך.

ליאו נאנח בחזרה "טוב, אני אתאמץ, אבל אם זה נפלט לי אני לא אשם" הוא מיהר לומר, וצליל צחקה, מחבקת אותו.

חיוך משועשע עלה על פניו "את ממש מתרגשת, אה?" היא אפילו לא טרחה לענות לו, סורקת את עבודותיו.

"מה זה?" היא שאלה בסקרנות, משעינה את ראשה על ראשו בניסיון לראות מעליו מה הוא עושה.

"בקצרה, סוג של עטלף אישי" ליאו חייך "המכשיר משדר גלי קול, וכשהם מתנגשים בדברים, היא מודעים למכשיר ולמי שחובש אותו שיש שם משהו, זה אמור לעזור לעיוורים" הוא אמר, בודק עם המברג שהכל במקום.

"זה יכול לעזור לאקנס" צליל אמרה בהפתעה.

ליאו הנהן "בגלל זה חשבתי על זה" הוא חייך בגאווה.

צליל נשקה ללחי שלו, מחבקת אותו מאחור "אמרו לך שאתה מדהים?" היא צחקה, והוא הרים את האף "פעם, אולי שלוש" הוא אמר ביהירות, גורם לה לצחוק.

היא התיישבה לידו, מחייכת ומחבקת אותו.

"נו" הוא דחק בה "על מה את חושבת? ולמה זה לא משהו בסגנון של 'מה אני אוכל היום לצהורים?'."

למשמע קולה 3/ חיים ומוותWhere stories live. Discover now