פרק 10: אדירטו
אדירטו ישב, נאנח.
איך לעזאזל הוא הגיע לפה, למה?.
אימו אמרה לו שהוא יקבל תשובות, אבל עבר כבר חצי שבוע.
עדיין אין תשובות, בעוד השאלות רק מתרבות.
הוא שינן בראשו את התוכנית המוזרה.
פעם ראשונה שהוא יפגוש אנשים זרים.
עברה בו צמרמורת.
למה הכל בחיים שלו מוזר?.
הוא נכנס באיטיות לשטח המוגן.
בחורה אחת הסתכלה לעברו, סקרנית.
הוא הסתכל הצידה, מרגיש מעט לא בנוח.
אחרי דקה שהיא סרקה אותו, היא התקרבה אליו בחיוך "היי, אני די בטוחה שלא ראיתי אותך פה קודם, אתה חדש?."
אדירטו האדים, המוח שלו התרוקן ממחשבות, והוא השפיל מבט, נבוך.
הוא הרגיש פתאם נורא לא בנוח עם המראה שלו, ונתקף צורך לסדר את תלתליו החומים.
עיניו הכחולות ריפרפו על ריצפה במבוכה, כאילו שהיא יצירת אומנות מעניינת.
הבחורה המשיכה להסתכל עליו, מחכה לתשובה.
'תתאפס על עצמך!' מוחו צרח 'היא בדיוק כמו האמהות שלך, רק יותר צעירה!.'
לבסוף, אדריטו ענה "כ-כן, אני חדש פה" קולו בקושי נשמע.
בחורה חייכה, מזיזה את שערה הקלוע בצמה אחורה "נעים מאוד, קליפסו."
---------
אדירטו מצא את עצמו כמעט כל הזמן עם קליפסו, שהייתה מאוד נחמדה והבינה שלא נעים לו עם אנשים חדשים.
"אז, את באמת הקליפסו מהמיתולגיה?" הוא פער את עינייו בהתפעלות "אז את לא חצויה, נכון?."
קליפסו צחקה "כן, אתה צודק, אני נימפה, למען האמת, ואתה, אדירטו, אתה לא נראה מופתע שאתה חצוי."
הוא הנהן "גדלתי על הידיעה, אבל... טוב, אין לי מושג מי ההורה האלוהי שלי."
זה היה חצי שקר, הוא ידע מי ההורה, אבל איזה מהתשע יכירו בו? אין לו מושג.
קליפסו הסתכלה עליו בסקרנות, והוא התעסק עם שולי חולצת הטריקו הכחולה שלו במבוכה, שאימו טרפסיכורה התעקשה שהיא מדגישה יפה את עינייו הכחולות המחשמלות.
"אז... אדירטו, למה השם שלך הוא שם יווני?" היא שאלה בסקרנות, והוא משך בכתפיו "אין לי מושג, זה פשוט השם שלי."
הנימפה הסתכלה קדימה, מהורהרת.
"אתה יודע מה הפרוש של השם שלך?" היא אמרה, והוא נראה מופתע "יש לו פירוש?."
YOU ARE READING
למשמע קולה 3/ חיים ומוות
Adventure(3 מתוך 3) היי! ברוכים הבאים לספר ה3 של למשמע קולה, תהנו! קרדיט ל noameir222 על הציור שבכריכה קרדיט ל Arilola1 על העיצוב של הכריכה ---------------------- אלון. כן, האח הלא מסופר. כל כך הרבה שמעתם עליו, אבל אם זאת, כל כך מעט. זה הסיפור של הסירנה הבן...
