MAGIC

02

הארי יצא מחדר האחות בסערה, ״אני אחכה לך בחוץ״ הוא לחש לי לפני שיצא לגמריי וסגר את הדלת אחריו.

״כן, מה קרה לך בחור?״ אמר האח, שלבש חלוק לבן עם סמל בית ספר ומכנס שחור רגיל מתחתיו. וסטטוסקופ שהונח על צווארו ברשלנות.

בלי לומר דבר הראתי לו את כף ידי הפצועה, ״עם מי הסתבכת בחור צעיר?״ שאל בדאגה.
״עם אף אחד.. עברתי התקף והיה לידי קיר״

אני כזה מטומטם למה אמרתי לו את זה?!

״לא אני דיברתי על הפנים שלך, הכל בסדר?״ הוא העביר את ידו על מצחי, לא הבחנתי בכאב עד שנגע בו, רצתי למראה שבסוף החדר. רואה את החבורה השחורה שהייתה לי על המצח.

״זה בטח מאתמול״ מלמלתי בלחש לעצמי בכאב שלא חשתי בו קודם.

״הכל בסדר, כנראה ממקודם״ אמרתי וניסיתי להשמע הכי אמין שאפשר.

״אוקיי, בוא נראה מה קרה ליד שלך״ אמר בחיוך והורה לי לשבת על המיטה.

״נו איך היה?״ הארי שאל כשיצאתי מחדר האח.
״בסדר, יש לי נקע״ לחשתי.
אבא יהרוג אותי.

״הכל בסדר איתך?״ שאל כשצעדנו יחד לכיתה.
״הכל מעולה, למה?״ למה כולם בוחנים אותי היום?

״סתם״ השיב בפשטות. ופתח לי את דלת הכיתה, נכנסתי והתיישבתי ליד ליאם. רואה שזאין ונייל הגיעו והתיישבו שולחן מלפנינו.

״לואי תרצה לומר לנו מה פשר האיחור הזה?״ המורה הטיח בי את השאלה בעצבים, אני לא יודע מה לענות לו.

״אמ..אני נפצעתי..ולא מצאתי את הכיתה והילד החדש עזר לי..״ אמרתי בלחש, מבוייש. אני לא אוהב להיות מובלט, אני שונא שרואים אותי אבל אם יתעלמו ממני אני אהיה בדיכאון, הכל בגדר הגבול הטוב.

״בפעם הבאה ריתוק״ אמר והמשיך ללמד.

״מה לעזאזל קרה לך ביד?״ אבא צרח עליי כשהגעתי הביתה, לעזאזל רק לא זה עכשיו.

״רק נפלתי בבית הספר״ אמרתי בלחש, מפחד שהוא יתחיל שוב.

״נפלת? איך לעזאזל ׳נפלת׳?״ אמר בלעג וצעד לעברי, מטיח את ילקותי על הרצפה בחוזקה והשתנקות יצאה מפי, גל של כאב נוראי עטף אותי כשנגע בידי החבושה.

״א-אבא בבקשה רק לא ביד״ הדמעות עלו לעיניי והרגשתי שאני מת מרוב כאב, אני לא יכול לשאת את זה.

תוך רגע קצר גופי הוטח עח הרצפה בחוזקה, בטעות ניסיתי להדוף את הנפילה אך שחכתי לרגע שיש לי נקע ביד, צווחתי בכאב ובכיתי חזק, לאחר מכן בקושי הצלחתי להוציא אוויר או קול מפי.

״מה קרה ילדה? כואב לך?״ שאל והקניט אותי בקולו.

״א-אני לא יכול בבקשה תפסיק״ בכיתי את נשמתי החוצה, הרבה זמן שלא בכיתי בזמן שהוא היה פורק עליי, אבל הכאב של היד חזק מזה.