MAGIC

023

אומרת מראש שיהיו קצת תמונות(מחילה פשוט אני ממש אוהבת אותן והן מתארות הכל במדויק)
תהנו מהפרק :)

״טיסה 335 ממריאה בעוד 10 דקות, נא לגשת לעמדה מצריף מספר 2.״ קול נשי אמר בכריזה פעמיים והסתכלתי על הארי, זאת הטיסה שלנו.

שמנו את המזוודות שלנו בתא המטען והלכנו אל עבר המטוס, הארי כישף לי דרכון, כך שלא היינו צריכים להתעכב.

הוא לא מזוייף, הוא אמיתי לגמריי, פשוט לא עשיתי אותו שם.

עלינו למטוס והתיישבנו במקומות שלנו, אני ליד החלון והארי בחוץ, הוא טוען שהוא מרגיש לחוץ ומעוך.

ואני הקלאסטרופוב בנינו, דרך אגב.

הכרזן הכריז על זה שהטיסה אמורה להמריא בעוד מספר דקות, ולחגור את החגורות.

אחזתי בידו של הארי בלחץ, מעולם לא טסתי.

״אתה מפחד?״ שאל בחיוך, ״אני לא מפחד,״ אמרתי.
״אז למה אתה מחזיק לי את היד?״ שאל והרמתי גבה, ״אסור לי להחזיק את היד שלך?״ שאלתי ולא הרפתי ממנה, ״אתה לוחץ עליה, לא מחזיק אותה.״ אמר ונאנחתי.

״זאת הפעם הראשונה שלי על מטוס.״ אמרתי והוא חייך חיוך יפיפה. ״זה בסדר,״ אמר ושילב את אצבעותינו יחד כשהמטוס המריא.

ליבי התהפך וניסיתי שלא להשתגע, זה בסדר.

תהיה אופטימי לואי, הכל יהיה בסדר.

לאחר שעה הרגשתי צורך דחוף להתפנות, אבל פאק, השירותים...

״הארולד,״ אמרתי בשקט, אני חושב שהוא ישן.
״מה?״ שאל בשקט, אוקי מזל.
לא הערתי אותו.

״אני צריך להשתין.״ אמרתי בלחישה, כולם במטוס בשקט, השקט הזה נעים כל כך.

״אתה רוצה שאבוא איתך?״ שאל בהרמת גבה והנהנתי אליו, ״אני לא רוצה ללכת לבד...״ אמרתי והסתכלתי את אצבעותיי, ״בוא,״ אמר וקם מהמושב שלו, צועדים יחד לסוף המטוס, איפה שהשירותים נמצאים.

״אני אעשה את זה זריז.״ אמרתי והוא הנהן אליי, סגרתי את הדלת מאחוריי ושיחררתי את הלחץ שלי, לעזאזל זה פיפי ארוך כל כך.

ליבי דבר בזמן שהייתי בתא הקטן, אין פה אוויר, ואין מקום לברוח מכאן.

אם הייתי בא לבד ומישהו היה בא אחריי? לא היה לי לאיפה ללכת, הייתי יכול להאנס שוב, או שהייתי יכול להרצח, או-

״לו... אתה בסדר?״ קולו של הארי הוציא אותי מחשבותיי, רק עכשיו שמתי לב שאני מזיע.

״כן,״ קראתי מתוך התא והרמתי את מכנסיי, מוריד את המים שלא היו מים, רק אוויר מוזר ורעש מחריד של משהו נבלע באוויר כשלחצתי על הכפתור.