MAGIC

020

הארי סטיילס

אמא מדברת עם המוקד בזמן שאני בודק ללואי דופק, אין.

אני בודק נשימה ומנסה לקרוא לו, לוחץ על הטרפזים שלו אך שום דבר לא עובד, הוא לא מגיב.

״אמא אני מתחיל עיסויים, תגידי להם.״ אמרתי לה לאחר שהתרשמתי מעליות החזה שלו; שלא קרו.
והתחלתי ללחוץ על בית החזה שלו, מתחיל בהחייאה.

דמעות ביצבצו בעיניי מלחץ, מעולם לא חשבתי שהקורס הזה יעזור, עשיתי אותו בשביל הכיף, כדי לדעת.

מעולם לא חשבתי שההחייאה הראשונה שלי תהיה על בן הזוג שלי.

עברו שלושים לחיצות וירדתי להנשים אותו משפתיו פעמיים, חוזר לעיסויים בזמן שליבי דופק בחוזקה ואני מרגיש שאני עומד לצרוח.

לאחר חמש סיבובים עצרתי, בודק אם יש דופק, ליבי מחסיר פעימה ודמעות נופלות מעיניי כשאני מרגיש שאין, אני חוזר במהירות לעיסויים, 30:2, לא מפסיק.

לא אכפת לי מהכאב שניכר בידיי ובגופי, הוא לא ימות לי, אני לא יכול לתת לו למות.

אני שומע את הסירנות של כוחות ההצלה, ממשיך בעיסויים כשהם פורצים לחדרי ואומרים לי להתרחק, אמא יצאה מהשירותים ומכיוון שלא הסכמתי לצאת הם נתנו לי להשאר, ידיי רועדות ועיניי דומעות כשהם מורידים את חולצתו, מחברים אליו את הדפיברלטור וממשיכים בעיסויים והנשמות עם המכשירים הנצרכים.

אחד מהפרמדיקים פנה אליי, רק לאחר כמה קריאות שלו שמתי לב שהוא מדבר איתי.

הרמתי את מבטי אליו, הוא הגיש לי בקבוק מים ונתן לי לשתות ממנו. לאחר מכן שאל אותי שאלות והוציא אותי מהשירותים, הפעם לא התנגדתי, עיניי פעורות ואני מבין מה קורה... לואי עלול למות אם ההחייאה לא תצלח.

״אני לא יכול לתת לו למות,״ אמרתי לפראמדיק ששמו לפי התג, ׳נייט׳, שניסה לעצור אותי מלהכנס חזרה לשירותים, לנסות להחיות את לואי בעצמי.

״היי, בחור, תרגע, הוא יהיה בסדר.״ הוא אמר והנדרתי בראשי בהיסטריה, ״אתה אמור לדעת את זה שהחייאות לא תמיד מצליחות, רוב הזמן לא!״ צעקתי עליו והוא לא נרטע, ״זה יצליח, תאמין בזה וזה יצליח.״ הוא אמר במתינות.

״איך אני יכול פאקינג להאמין כשהוא שוכב שם בלי פאקינג הכרה?!״ צעקתי בעצבים וקולי נקטע, ״אני לא רוצה שהוא ימות,״ אמרתי וידיי רעדו.

״מה שעשית שם היה מאוד גבורתי מצידך, יכול להיות שהוא יחיה בזכותך.״ אמר וליבי נצבט, אני שומע רק את החלק האחרון.

״יכול להיות שהוא יחיה? יכול להיות?״ אמרתי ודמעות שטפו את עיניי.

״לעזאזל הוא רק התחיל לחיות...״ אמרתי והוא הסתכל עליי מבולבל, ״מה זאת אומרת?״ שאל בהקשבה,
״זאת אומרת שרק עכשיו הוא התחיל לעשות מה שהוא רוצה, אביו היה נועל אותו בביתו ומרביץ לו, רק עכשיו הוא התחיל לצאת ולעשות מה שהוא רוצה, ולא מה שאביו רוצה, אין מצב שהוא הולך למות עכשיו, זה לא הגורל שלו. מגיע לו לחיות.״ אמרתי במהירות מסחררת וליבי כאב, הצבעתי כל הזמן הזה על דלת השירותים הסגורה, איפה שלואי נמצא.