MAGIC

014

לואי טומלינסון

״אם הוא ימשיך ככה הוא עלול למות, הוא נמצא פה כבר חודש ושבועיים, בזמן הזה הוא רק הדרדר.״ שמעתי את בנג'מין לוחש להארי, ׳לוחש׳. אני יכול לשמוע אותם, זאת לא לחישה.

״הוא לא ימות.״ הארי אמר וקולו נשמע לא בטוח, אני הולך למות? אני לא רוצה למות... אני רק בן 17, אני לא הספקתי כלום בחיים.

דמעות עלו לעיניי כשהבנתי כשבנג׳מין צודק, אם אמשיך כך... אני לא אסיים בטוב. אבל אני לא מסוגל. אני רוצה לאכול, אבל... אני מפחד... אני לא אודה בזה בפניהם, אבל, אם אבא יגיע? הוא יראה שעליתי במשקל ו... התייפכות יצאה מסוף גרוני.

פאק מוח לא עכשיו... אני רוצה לשמוע על מה הם מדברים.

״אני הולך להתמשמש עליו, בנג'מין. זה לא מצחיק יותר. תפסיקו לעצור בעדי. אני יודע שאמרתי שהאהבה הזאת תהיה אמיתית, ללא העולם שלנו, בלי הכישופים המזויינים האלה. אבל אני לא הולך לאבד אותו... ואני מספר לך את זה כי אתה המכשף היחיד שאני סומך עליו, אז בבקשה, אל תאכזב אותי ותרוץ לגונתן ואמנדה כמו כל השאר.״

מכשף? מה זאת אומרת להשתמש עליי? ג'ונתן האח בבית הספר...?

גופי משותק ממשכחי כאבים, ראשי מסתובב אך בכל זאת אני מצליח להקשיב להם, מה זאת אומרת מכשף? הוא אמר שהוא הולך להשתמש עליי? הוא הולך לבשל אותי? מה אם זה מסכה והוא ביכלל נראה כמו מכשפה זקנה עם שיערות לבנות? אבל הארי יפיפה...

מה זה אומר מכשף ביכלל? שלא יתקרב אליי...
שלא יפגע בי, שלא יכשף אותי! אני לא רוצה להאכל על ידי מכשפה זקנה בת 700 בגיל 17!!

״אתה יכול לסמוך עליי, חבר. לך אליו עכשיו. תספר לו מה נעשה בהמשך״ בנגמין אמר ויצא מהחדר, סוגר את הדלת אחריו.

מיד עצמתי את עיניי והסתובבתי עם הפנים לקיר, שלא יראה את פניי. אני לא רוצה לדבר איתו עכשיו, שלא ינסה לאכול אותי.

״לואי,״ הארי קרא והתיישב על המיטה לידי, ליבי נתקף פחד איום כשהוא הניח את ידו הגדולה על כתפי.

עצמתי את עיניי חזק ונשמתי הכי סדיר שאני יכול, זה היה עובד על אבא, זה יעבוד גם עליו.

״לו.. אני יודע שאתה ער,״ אמר ונאנח.
״לא נכון, אני ישן.״ אמרתי ולא הסתובבתי אליו, מה זה מכשף ביכלל? זה לא רק באגדות? ואיך הוא יודע שאני ער? הוא כישף אותי שיהיה לי פנים בגב??

״מה קרה, לואי?״ שאל וליבי נחת, אסור שהוא ידע ששמעתי, נכון?

״אני ישן, הארי. אתה מפריע לי לישון.״ אמרתי והתכסתי אל מעל ראשי, הוא לקח את השמיכה בידיו החזקות ומשך אותה ממני בקלילות, הרמתי את הכרית ושמתי אותה מעל ראשי, דמעות החלו לרדת מעיניי, שיעזוב אותי במנוחה, אני רוצה להיות לבד... בלי קוסמים או מה שזה לא יהיה.