MAGIC

04

*בתמונה, אבא של לואי, טרוי. אתם עוד תבינו לאיפה זה מתקשר באמצע הפרק*
מזכירה שאבא של לואי לא בן אדם רע, לא לפי מה שאני יודעת. והכל פה ^רק^ סיפור.

הקשבתי ללואי שסיפר לי את הסיפור שלו, איגרפתי את ידי בחוזקה ונעצתי מבט בחלל שמאחוריו.

מה לעזאזל קורה שם? אבא שלו מתעלל בו מאז שהוא ילד קטן והוא לא חשב לפנות לאף אחד?

״למה אתה לא מבקש עזרה ממישהו? למה אתה לא מפסיק את זה?״ שאלתי בתון רגוע אך בתוכי התחוללה סערה כמו שהרבה זמן לא קרה.

״אני לא רוצה שיקחו אותי מהבית, אני רוצה להמשיך לגור כאן. אני יודע שאם יעבירו אותי לאומנה, יעבירו אותי רחוק מהבית. ואני לא יכול לעזוב את ליאם נייל וזאין פה, הם איתי מאז הגן וליאם ואני אפילו נולדנו באותו בית חולים. האמהות שלנו היו חברות כשהן היו בגילנו וזה נשאר עד עכשיו. אני פשוט לא יכול בלעדיהם.״ אמר בקול רועד

״אבל מאז שאמא שלי התחילה כימותרפיה.. הכל נהיה כלכך שונה. הוא נהיה עצבני יותר״

״אתה מתכוון אכזרי יותר״ אמרתי בתקיפות.
״הארי..״
״לואי, אל תגיד לי שאתה בסדר עם זה שהוא עושה את זה״

״אני לא בסדר עם זה, אבל הוא אבא שלי. ואני אוהב אותו, למרות שאני לא בטוח שזה הדדי.. אני לא רוצה לעשות לו קשה יותר אני יודע שהוא מתמודד עם המצב של אמא שלי קשה ואולי זאת הסיבה שהוא ככה, אני מעדיף לשתוק ולא לומר שום מילה כי אני יודע שאם זה יגיע לאמא שלי, היא תקח את זה קשה״

אמר ולחץ נשמע בקולו, ״אבל לואי אתה מבין שזה לא בסדר מה שהולך פה, נכון?״

לואי הנהן והשפיל את ראשו, מוחה את דמעותיו שאיימו לפרוץ מעיניו בכל רגע.

״עוד מישהו יודע?״ שאלתי, אך התשובה הייתה ברורה לי. הרי שמעתי אותם בשיעור.

״ליאם, נייל ו..אתה.., אבל הארי, בבקשה אל תדבר על זה. אני אפילו לא יודע למה סיפרתי לך את זה. בדרך כלל אני לא מדבר על זה ביכלל. לנייל סיפרתי את זה רק היום״ הודה בשקט.

״ממתי זה ככה?״ שאלתי בסקרנות. כלכך באלי לפרק את הבן זונה הזה שהוא קורא לו ׳אבא׳.

״מאז ומתמיד... אבל הוא התחיל ממש מאז שהייתי בן 8 אני חושב.. אולי 7״ ענה בקול שברירי ועדיין לא הרים אליי את עיניו.