MAGIC

018

כל כך חיכיתי להעלות את הפרק הזהה, הוא הכי ארוך שכתבתי ומכאן כל הפרקים יהיו בין 7,000-10,000 מילים:)
תהנו3>

״אולי נחזור לבית ונגיד שחטפו אותנו חייזרים?״ שאלתי את הארי שצחק כשהוא פתח את החגורה שלי, משכנע אותי לצאת מהאוטו.

״קדימה לו, אתה לא לבד.״ אמרו כיבה את המנוע של הרכב. הוא שיכנע אותי הבוקר לקום לבית ספר, לא הייתי שם מעל חודשיים, אני מרגיש כל כך חסר ביטחון כרגע, אני מפחד לחזור.

״אני לא רוצה לפגוש במבטים של אנשים שישאלו המון שאלות,״ אמרתי ותפסתי בידיו, מחזיר את החגורה למקום עד שנשמע -קליק- והיא נסגרה חזרה.

הארי נאנח ויצא מהאוטו, בא לכיוון הדלת שלי אך לפני שהוא הספיק לפתוח אותה נעלתי אותה מבפנים, צוחק למראהו החסר כוחות שנתן לי. שיחררתי את הנעילה והוא פתח את הדלת שלי, הסתכל אל תוך עיניי, נותן לי מבט שיכול להמיס אותי בשניות.

״קדימה לו, יחד.״ אמר והנהנתי אליו, אני לא יכול להתנהג כמו ילד קטן, אני בן 17 עוד מעט. וחוץ מזה, הדרך הטובה ביותר להתגבר על פחד, היא להתמודד איתו.

לקחתי נשימה עמוקה ושיחררתי באיטיות, מנתק את החגורה ויוצא מהאוטו, נעמד מול הארי שבחן את גופי והרגשתי שכל העולם מסביב רואה אותי עירום, ״תפסיק הארולד,״ אמרתי והנחתי את ראשי בכתפו.

״להפסיק מה?״ שאל בזמן שצחקו יפיפה נפלט מבין שפתיו. ״תפסיק לבחון אותי כך,״ אמרתי ועצמתי טת
עיניי, מחייך חיוך ומגחך מעט, לעזאזל.

״למה אתה חושב שאני בוחן אותך?״ שאל, יכולתי לדעת שהוא מחייך כרגע. ״אתה יודע מה? אני אפילו לא אתחיל עכשיו.״ אמרתי ולקחתי צעד לאחור, מסתכל על פניו היפיפיות, ״תנשק אותי,״ ביקשתי ממנו, לפי מבטו המבולבל הבנתי שהוא לא הבין מאיפה הבאתי את זה,

״רגע, מה?״ שאל בהלם,״ממתי אתה, לואי, טומליסון. מסכים לתת לי לנשק אותך בציבור?״ שאל שוב. ״אם לא תשתוק אתחרט על זה,״ אמרתי ושניה לאחר מכן שפתיו הוטחו על שלי בחוזקה. ״הו לא, שלא תעז.״

השעתיים הראשונית עברו באיטיות ובעצבים, המבטים של כולם היו עליי ולפעמים היו הערות, בשעתיים הראשונות לא היה לי שיעור עם אף אחד מהבנים, גם לא עם הארי.

יצאתי מהכיתה בשניה הראשונה של הצלצול לברוח מהשאלות של כולם, אבל המזל שלי כנראה לא אוהב אותי במיוחד, הסן אדם האחרון שרציתי לפגוש עכשיו.

״לואי! איפה היית במשך כל התקופה האחרונה? זה נכון שהיית מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי? אתה חולה נפש? איך אתה מרגיש עכשיו? מה עם ההפרעות אכילה? נראה שהשמנת, אתה אוכל עכשיו?״