MAGIC

025

שלושה שבועות עברו מאז הפרידה מהארי, שלושה שבועות שלא הייתי בבית הספר.

שלושה שבועות שאכלתי בקושי וגם זה רק כי ליאם הכריח אותי, ג'ף אמר שהוא מודאג, קארן באה לבדוק לשלומי כל כמה זמן במשך היום, ליאם בא לשבת איתי ורוב הזמן אני או בוכה או ישן.

ספל גדל קצת, וזה נהיה חמוד.

שיערי ארך, ואני חייב להספר, אני שולט בכוחות שלי, זאת אומרת, אני לא יודע איך לתפעל אותם.
אבל לפחות הם כבר לא עפים לי מהיד כל פעם שאני מתעשט או עצבני.

טרוור ניסה לגרום לי לצאת כמה פעמים בשלושה שבועות האחרונים, אבל לא הסמכתי לצאת, דיברנו מספר פעמים בפייסטיים או שיחות רגילות והודעות.

הוא אמר שהיום הוא יבוא לבית של ליאם לקחת אותי, ואם הוא יראה אותי במצב הזה... הוא יהיה מאוכזב.

הוא בחור מקסים, ואני לא רוצה לפגוע בו, אבל הראש שלי חושב רק על דבר אחר; הארי.

דלת החדר נפתחה והתכווצתי, ״קדימה לואי, אנחנו יוצאים.״ ליאם אמר והנדתי בראשי, ״אני לא יוצא...״ אמרתי והוא משך מעליי את השמיכה,

״אלוהים, אתה עף להתקלח, אתה מצחין.
ואז אנחנו יוצאים. קדימה.״ אמר והנדתי בראשי, ״אין לי כוח להתקלח...״ אמרתי והוא השתעל,

״לא התקלחת כל השבוע אלוהים אדירים, עוף למקלחת.״ אמר ונאנחתי, קם מהמיטה ומוציא פיגמה חדשה, ״אני לא יוצא.״ אמרתי לפני שנכנסתי למקלחת.

״אפ אפ אפ, אתה לא חוזר למיטה, ״תלבש את זה, אנחנו יוצאים.״ ליאם אמר ותפס בידיי, לוקח ממני את הפיגמה שתיכננתי ללבוש.

״אני לא רוצה לצאת...״ אמרתי והוא נאנח, ״אתה צריך לצאת מהדיכאון שנכנסת אליו, אני לא אתן לך להיות ממורמר כל היום.״ אמר ונאנחתי, ״אני לא בדיכאון.״ אמרתי,

״הארי.״ אמר והדמעות עלו לעיניי תוך שנייה, ״למה אתה מזכיר לי אותו?״ אמרתי בקול שבור וניגבתי את עיניי, ״אני מצטער... אני רק מראה לך שאתה לא בסדר... אתה חייב לצאת.״ אמר ונאנחתי,

״לאיפה אתה הולך?״ שאלתי והוא חייך, ״אנחנו, הולכים.״ אמר, ״אנחנו הולכים לבר, קדימה.״ אמר וזרק עליי את הבגדים שהוציא מהארון שלי.

״בחייך ליאם... אנחנו אפילו צעירים מכדי לשתות.״ אמרתי והוא חייך, ״לא אם יש לנו תעודות זהות מזויפות.״ אמר בחיוך וליבי החסיר פעימה כשהושיט לי את התעודת זהות עם התמונה שלי,

״אלוהים אדירים, איך לעזאזל?״ שאלתי והוא חייך, ״זה רק עזרה מ... חבר נאמן.״ אמר והצביע על ידו, ״אוי אלוהים נכון, שחכתי שיש לך כוחות עכשיו.״ אמרתי והוא צחק,

״מסתבר שאבא שלי היה מכשף, וזה עבר אליי בגנים.״ אמר וחייכתי אליו, אני שמח שיש לו אותם, זה מתנה כשאתה רוצה בהם.