השמש שקעה מהר משתכננתי. השמיים הבהירים עוזבים את צבעם הנאה ומאמצים את הצבע השחור של הלילה, צבע שהזכיר לי את ההרגשה ההיא שכל עצם ועצם בגופי קפא בנוכחות הסוהרסן בקיץ שעבר. בדרך כלל אהבתי את הלילה, אך שנאתי את האירועים שהתרחשו בו. ישבתי על המיטה, נשענת לאחור בנוחות ובהיתי בחלון הסגור שגילה את הריק הענק מולנו. ואז הכוכבים התחילו להופיע אחד אחרי השני, עוקבים אחר פעולותיו של כוכב הצפון, כאילו הם חייליו הנאמנים. נתתי למחשבות שלי לנדוד למרחקים ולחזור אליי. זה לא הפריע לי. אהבתי לראות איך כל פרט קטן מעלה בי זיכרונות ורגשות נלווים ומעבירים אותי לנושא הבא כמו סיבוב על רכבת הרים.
צליל חריקה קל שבקע מהמיטה הסמוכה לשלי השיח את דעתי והחזיר אותי להווה. הרמיוני הסתובבה במיטתה ומשכה את השמיכה הדקה מעל ומעבר עד שכיסתה את פניה. חיוך חמים התפשט על פניי. קר לה. מיהרתי לקום מהמיטה שלי, מניחה את רגליי על הרצפה הקרה בעדינות ומהקפידה לא להרעיש ולהאיר את חבריי לחדר. ניגשתי לארון הצדדי שבו שמרנו את הכריות, את הסדינים ואת השמיכות העבות לחורף. מזג האוויר התחיל להתקרר, נצטרך להוציא אותן. המחשבה חלפה בראשי בזמן שחיפשתי שמיכה לא עבה מדיי. ברגע שמצאתי את מבוקשתי צליל עדין של אושר נפלט מפי, שקט ככל האפשר. אחזתי בשמיכה הדקה ביד אחת ומשכתי אותה בעדינות, מוודא שחבריה לארון לא יברחו יחד איתה. ניגשתי למיטה של הרמיוני ופרשתי עליה את השמיכה, דואגת לכסות כל איבר בגופה בה.
הרמיוני נעה באיטיות ואני מיהרתי לחזור למיטתי, קולה עוצר אותי לפני שהספקתי לעלות עליה. "קארה, למה את עירה?"
"היי.." לחשתי לעברה, נכנסת למיטתי ומכסה את עצמה בשמיכה תואמת לזו שלה. "לא כזה הצלחתי להירדם, אבל עכשיו אני אצליח, אל תדאגי."
"תעירי אותי אם לא ילך לך, אני זורמת ללילה לבן בין בנות." הבחורה שפשפה את עיניה בידיה ומתחה את גופה קלות, צלילים חמודים חומקים מפיה. "לילה טוב." היא חזרה לישון במהירות שבה היא התעוררה.
החיוך לא מש משפתיי גם לאחר שעברו דקות ארוכות ושקטות בהן כל החדר דמם והנפשות בו שקעו בשינה עמוקה. הייתי שקועה כל כך במרמור העצמי שלי ולא פיניתי זמן או הזדמנות להתחבר לגריפינדורית הנחמדה. הרמיוני הייתה בחורה טובה ולבבית, מלאת אכפתיות וחום בנוסף לחוכמה היתרה שלה. אצטרך לשבת איתה מתישהו. בתום מחשבה זו התחלתי להירדם.
פקחתי את עיניי, בוהה בלילה הכבד ובצל שכיסה את המקום. מבטי נדד לצריחים הגבוהים שניצבו בפינות שונות ברחביי החדר ולמעקה היציב שסבב אותו והיגן עלינו מפני נפילה. קמתי על רגליי, המידע מחלחל אט אט לתוך מוחי. אני במגדל האסטרונומיה. גבותיי התעוותו במאמץ להבין ולעכל את הסיטואציה בה נמצאתי.
YOU ARE READING
Kara 2 קארה (הארי פוטר)
Fanfic°גמור° היי אנשים. אז יש לנו פאנפיק של הארי פוטר וזה החלק השני שלו. אם תנסו לקרוא את קארה לפני כן אני מבטיחה שלא תתאכזבו. נתראה בחזרה כאן כשתסיימו. קרדיט ל lala panpic על הכריכה המדהימה תהנו :)
