אני מודע שאיחרתי, אפילו בזמן טיפה מוגזם, אבל עדיין הייתי סבורה שיהיו תלמידים מבתים שונים באולם הגדול. קבענו להיפגש במקום בחמש אחר הצהריים, אני הגעתי בחמש וחצי והאולם כולו היה ריק. מוזר. המחשבות רצו במוחי, מנסות למצוא סיבה הגיונית לזה שלא הייתה נפש חיה שנשארה מאחורה לאחר שכנראה כבר החליטו על המשימה הראשונה. החדר הרחב והריק היה היחיד לקבל את פניי. "איפה כולם?" מלמלתי, מעבירה את מבטי על פניי החלל הריק.
"הלכו." הקול המוכר שנשמע מאחוריי העלה חיוך על פניי עוד לפני שהסתובבתי לפגוש את מבטו. הסתובבתי לעברו, בוהה בו מתקרב לדלתות הענקיות.
"מה זאת אומרת הלכו?" שאלתי בבלבול. "כבר החליטו על המשימה הראשונה, מתי ואיפה היא תהיה בעשר דקות בהן לא הייתי פה?"
בלייז חייך לעברי ונענע את ראשו, מפסיק את צעדיו ברגע שהיה מספיק קרוב אליי. "דראקו חתיכת בחור מפחיד." הוא ליווה את המשפט הלא קשור לשיחתנו בצחוק מתגלגל. "ממש חבל שלא היית פה כדי לראות את זה." נשארתי שקטה, משלבת את ידיי על חזי ומאיצה בו במבטי להמשיך לדבר. "חבר שלך העביר את הטורניר לשבוע הבא. הוא עמד פה על השולחן," בלייז הצביע על שולחן ההפלפאפים שהיה הכי קרוב אלינו. "והוא הכריז שהטורניר נדחה ושהוא יודיע בהמשך למתי. והוא אוסיף שמי שיש לו בעיה עם זה יכול לגשת אליו." הרמתי גבה, מעכלת את המידע החדש שניתן לי. ממש הצעה שאי אפשר לוותר עליה, בואו לעצבן את דראקו מאלפוי.
"מה, אבל למה?" מצמצתי פעמיים, לא מצליחה להבין מה עובר על דראקו. "וכולם היו פשוט בסדר עם זה?" אין מצב שהארי שתק לדראקו על משהו כזה.
בלייז הרים גבה וחיוך מוגזם וידעני התפשט על שפתיו. "את יודעת בעצמך שהוא היה זקוק רק לשלוף את השרביט שלו בכדי שאף אחד לא יתעקש וימרה את פיו. חתיכת בחור.." אני מזהה הערצה בקולו?
גיחכתי, מסיטה פיסת שיער עבה אל מאחוריי אוזני. עדיין ממש מוזר שהארי לא אמר כלום, הוא לא מפחד ממנו. אבל הגריפינדורי התנהג מוזר היום בלי קשר לכל זה, אז אולי לא היה לו כח להתווכח עם דראקו? "אז מה עכשיו?"
"עכשיו את הולכת אליו." בלייז תפס את זרועי והתחיל למשוך אותי בעדינות, מורה לי לצאת מהאולם הגדול. "דראקו מחכה לך בחדר שלנו." לא התווכחתי, רציתי לדעת מה עבר על הסלית'ריני שהוא יעשה דבר כל כך מוזר ועוד בלי להודיע לי על כך לפני כן. הוא התנהג מוזר מתחילת היום, אולי עובר עליו משהו?
בלייז ליווה אותי עד לדלת החדר הישן שלי, כאילו שלא הכרתי את הדרך. לא נתקלתי בתלמיד סלית'ריני עד שהגעתי לחדר, גם מוזר. הסלית'ריני ליטף את ראשה של חיית המחמד שלי הכרוכה סביב זרועי. "קדימה, בזיליק. צריך ללכת." הוא אמר בקול עדין וניסה לקחת אותו ממני. בזיליק התנגד, כמובן, האנשים היחידים שהוא הלך אליהם ללא בעיה היו דראקו, הארי ואני. צחקקתי למראה הפרצוף הנבהל של בלייז כשהנחש שלי זז במהירות בכדי להתחמק ממנו.
YOU ARE READING
Kara 2 קארה (הארי פוטר)
Fanfic°גמור° היי אנשים. אז יש לנו פאנפיק של הארי פוטר וזה החלק השני שלו. אם תנסו לקרוא את קארה לפני כן אני מבטיחה שלא תתאכזבו. נתראה בחזרה כאן כשתסיימו. קרדיט ל lala panpic על הכריכה המדהימה והזכויות שמורות לסופרת המדהימה שלנו: ג'ואן רולינג. תהנו :)
