שילבתי את זרועותיי, מרימה גבה ומיישרת אליו את המבט. החיוך השחצני של הפרופסור החדש שלי התחיל לעלות לי על העצבים. "ואתה רוצה לומר לי שאתה לא מתכוון לדווח לאלבוס על זה... ואתה חושב שאני אאמין לך?"
"תאמיני למה שאת רוצה להאמין." הוא לא הסיט את מבטו, כפי שתכננתי שיעשה. ליאם ליקק את שפתו בחטף לפני שהסתובב, מפנה אליי את גבו. "אני אראה אותך השבוע בשיעור, אני מקווה." ובמילים אלה הוא יצא מחדרי.
בדרכו לעבר היציאה הוא נתקל בקבוצת הגריפינדורים שעמדה לא רחוק מהתמונה של האישה השמנה. עמדתי בפתח חדרי, משלבת את זרועותיי ומביטה בו. הוא אמר שהוא ידאג שאף אחד לא ידווח. חייכתי לעצמי. בהצלחה עם זה. "אובליוויאטה." עיניי נפערו ובזיליק ירד ממני במהירות והזדחל לתוך החדר, כאילו בורח. הקללה נזרקה משרביטו של הפרופסור על כל תלמיד גריפינדורי שנכח במקום. לאחר שהתעשתו, ליאם מיהר להציג את עצמו כפרופסור החדש שלהם השנה, והמשיך את הליכתו ליציאה מהבית. הוא לא וידא שהלחש שלו עבד או אם הוא השפיע על זיכרונות אחרים שהיו להם. ממתי מותר לפרופסור לשחק עם זיכרונות של סטודנטים?
צעד מהוסס מאחוריי הגיע לאוזני וגרם לי לסובב את המבט. היידן עמד שם, לובש הבעה מפוחדת על פניו. נאנחתי, מסובבת את ראשי בחזרה ומעמידה פנים שלא שמתי לב אליו. היידן הזדקף בהפתעה ומיהר להיכנס לחדרו, טורק את הדלת מאחוריו.
נוויל, דין ושיימוס נראו מבולבלים כשהם התקרבו אליי. "מה היינו באמצע לעשות?" נוויל שאל בקול, מביט בחבריו ומצפה לתשובה.
"יש לנו המשך יום חופשי כי פרופסור ספראוט לא הגיעה לשיעור." התערבתי בשיחה שלהם. "כנראה הלכתם לאכול או להסתובב."
דין הנהן ושיימוס אחריו. "בדיוק חזרנו מהוגסמיד." שיימוס היה זה שדיבר. "נתקלנו בהארי, רון והרמיוני שם. אתה זוכר, נוויל?"
"אה נכון.." היה זה תורו של נוויל לדבר. הוא ניער את ראשו ועקף אותי, ממשיך לעבר חדרו כשחבריו הולכים אחריו.
נתתי מבט אחרון בדלת הסגורה של היידן ויצאתי גם אני מהבית.
"ידעת שיש לנו פרופסור חדש להתגוננות מפני כוחות האופל?" הייתה השאלה הראשונה ששאלתי את דראקו כשיצא מכיתת השיקויים. ישבתי על הספסל מול הכיתה במשך דקות ארוכות וחיכיתי שיגמר שיעורו של סנייפ.
הוא יצא מהכיתה כשקראב וגוייל עומדים משני צדדיו. כשהבחינו בי, השניים שינו את כיוון הליכתם והתרחקו מאיתנו, נותנים לנו פרטיות. משרתים טובים. לא הצלחתי למנוע מהמחשבה לעבור בראשי. "שלום גם לך." הבחור הבלונדיני הרים גבה בראותו את המבט ששלחתי לעבר קראב וגוייל. הוא תפס את ידי והוביל אותי הרחק מהכיתה שממנה המשיכו לצאת תלמידים סלית'רינים. בלייז עבר לידינו. הוא נעצר, חייך אליי ונד בראשו. חייכתי אליו בחזרה, אסירת תודה שהוא לא מתעלם מקיומי כמו שאר חבריי לביתי הישן. "הכול בסדר איתך?"
YOU ARE READING
Kara 2 קארה (הארי פוטר)
Fiksi Penggemar°גמור° היי אנשים. אז יש לנו פאנפיק של הארי פוטר וזה החלק השני שלו. אם תנסו לקרוא את קארה לפני כן אני מבטיחה שלא תתאכזבו. נתראה בחזרה כאן כשתסיימו. קרדיט ל lala panpic על הכריכה המדהימה והזכויות שמורות לסופרת המדהימה שלנו: ג'ואן רולינג. תהנו :)
