דראקו התעקש ללוות אותי לבית גריפינדור, כאילו שלא ידעתי את הדרך. הוא אחז בידי במשך כל הדרך מאז שהיינו מחוץ לטירה. כשהגענו לאישה השמנה, דמות העומדת לצידה גרמה לי להדק את אחיזתי בידו של הסלית'ריני המתהלך לידי. "בזיליק!" קראתי בשמו בטון תקיף ותובעני. נחש המחמד שלי היה ממוקם על הרצפה בכניסה לבית גריפינדור, מכשף בעל שיער שחור כפחם כרע על רגלו האחת ממולו וליטף את ראשו. בזיליק שמע אותי ומיהר להתנתק מהמכשף הצנום, מתחיל להזדחל לעברי.
ליאם הרים את מבטו לעבר הקול הקורא לנחש שדאג לו וחיוך זומם הופיע על פניו כשעיניו נחו עליי. ציפיתי שידבר, שיאמר דבר מה שחצני ומרגיז, אולי אפילו שיאיים עליי, אך הוא רק התרומם על רגליו ונד בראשו לעברינו. הפרופסור להתגוננות מפני כוחות האופל שינה את מסלולו ויצא משדה ראייה בפרוזדור הצדדי. הוא מפחד מדראקו?המחשבה התגנבה לראשי, בוהה בתלמיד הבלונדיני לידי. הוא לא התעלם ממני ולו פעם אחת עד היום. הוא היה מנצל כל רגע בכדי להפוך את חיי לקשים יותר.. בזיליק הגיע אליי, קוטע את חוט המחשבה שלי ומתחיל את טיפוסו על גופי מרגליי. 'דראקו בסדר.' הוא אמר בטון שהצלחתי לפענח כעליז.
הנהנתי לעברו, בוהה בראשו המבצבץ על כתפי השמאלית. 'מה עשית עם ליאם?' ניסיתי לא להכניס לקולי כעס, בזיליק היה עדיין פגוע ממני, ולא רציתי להשליט עליו פחד או יראה כלפיי.
דראקו שתק, אך ראיתי את עיניו מתרחבות למשמע קולות מבוססים על האות ס' יוצאות מפי. 'הוא אמר שהוא יעזור לי לחפש אותך.' בזיליק ענה בקצרה.
"יעזור לך לחפש אותי?" חזרתי על מילותיו בכדי שדראקו יבין על מה מדובר. "איך הוא ידע שאתה מחפש אותי?"
בזיליק נראה מבולבל, הוא סובב את ראשו לעבר התלמיד הסלית'ריני שעמד לשמאלי ובחזרה אליי. 'אני אמרתי לו.' עיניי התרחבו באחת, מביטה לעבר המסדרון בו נעלם ליאם מוקדם יותר. הוא מדבר לחשננית.
הבטתי בדראקו, לא רוצה לשקר לו, רוצה לשתף איתו הכל ולהיות כנה איתו, אך ליאם הפחיד אותי. אני לא ידעתי למה בדיוק הוא היה מסוגל ולא רציתי להכניס את האדם שאני אוהבת לסכנה לא נחוצה. החלטתי לשמור את הפרטים הללו לעצמי, לשמור את מה שקרה עם ליאם עד היום לעצמי. הכרתי את דראקו יותר מדי טוב, ליאם איים עליי והפחיד אותי, דראקו לא היה שותק לו. וראיתי מה ליאם עשה לאייס ברגע שההוא ניסה לגשת אליו. נאנחתי, מכניסה את אצבעותיי בין שערי, ציפורניי שורטות את קרקפתי. "הוא הבין מעצמו שאתה מחפש אותי, כי הוא לא ראה אותי איתך.." מלמלתי, מביימת תשובה שבזיליק לא אמר לי. בזיליק שתק, לא סותר את דבריי.
דראקו לא נראה חושד, הוא הרים את כתפיו והתקרב לעברי, מלטף את ראשו של בזיליק ביד אחת. "אני אראה אותך מחר." הוא אמר בשלווה, דבריו מופנים אליי. "תישני טוב?"
הנהנתי לעברו, מניחה נשיקה מהירה על שפתיו ופונה להיכנס לבית גריפינדור.
"אתה לא אוהב זרים, למה עם ליאם אין לך בעיה?" הייתה השאלה הראשונה ששאלתי את נחש המחמד שלי ברגע שהאישה השמנה נסגרה מאחורינו.
הוא נענע את ראשו בתגובה, מניח אותו על כתפי ברפיון. 'ליאם לא מרגיש זר.' לא ידעתי איך להגיב לזה, אז נשארתי שקטה, מרוכזת במחשבות הרבות מדיי שהשתוללו במוחי. 'למה שיקרת לדראקו?' שאלתו שברה את הדממה הארוכה מדי.
'כי אני אוהבת אותו.' אמרתי מבלי להקדיש מחשבה לשאלתו. ראשו הזעיר הנח על כתפי הזכיר לי את השיחה שרציתי לנהל איתו. התיישבתי על הספא הרחבה שהייתה ממוקמת במרכז הלובי של הבית, שוקעת בה ומכוונת את בזיליק להזדחל אל ירכיי. כמה שניות מאוחר יותר בזיליק נח בחיקי, ראשו באוויר, מביט בי. 'אני מצטערת שהאשמתי אותך שנשכת את דראקו.' אמרתי לבסוף, משחררת נשימה שהייתה תקועה בראותיי. 'נבהלתי כל כך, פחדתי ודאגתי לשלומו, וזה היה ההסבר היחיד שהמוח שלי הצליח להפיק. זאת לא סיבה מוצדקת, אני לא הייתי אמורה לשחרר את כל זה עליך. אתה יכול לסלוח לי?'
בזיליק הזיז את ראשו מעלה מטה בתנועות קטנות וחמודות. 'ברור שאני סולח לך.' הוא אמר בקול עמוק. 'איך דראקו באמת ננשך?' נענעתי את ראשי בתגובה לשאלתו, לא בטוחה אם לומר לו את ההשערה שדראקו ביטא מוקדם יותר במרפאה ובאגם הרחב, אז החלטתי שלא. וזה היה תום השיחה שלנו. התרוממתי מהספה, נותנת לבזיליק זמן להיכרך סביב זרועי ופונה לעבר חדרי.
YOU ARE READING
Kara 2 קארה (הארי פוטר)
Hayran Kurgu°גמור° היי אנשים. אז יש לנו פאנפיק של הארי פוטר וזה החלק השני שלו. אם תנסו לקרוא את קארה לפני כן אני מבטיחה שלא תתאכזבו. נתראה בחזרה כאן כשתסיימו. קרדיט ל lala panpic על הכריכה המדהימה והזכויות שמורות לסופרת המדהימה שלנו: ג'ואן רולינג. תהנו :)
