פרק 1 המשך

803 55 19
                                    

נאנחתי, העברתי את מבטי על רקע הכיתה. לאחר שרפרפתי במהירות על השולחנות המאפשרים לתלמידים להישען עליהם, על הסירים הגדולים המונחים מול כל אחד ואחת מאיתנו ועל המבחנות הגדושות בנוזלים בצבעים כאלה ואחרים, עיניי המשועממות טיילו להן לעבר הרצפה. לאחר מכן הן עברו להסתכל על הקירות. לא התרכזתי בשום דבר, נתתי לנשימותיי המשועממות והחזקות מדי לצאת ללא הרף.

כחכוך מזערי הסיח את דעתי. בעודי מנסה לחפש את מקור הקול מבטי הצטלב עם זה של תלמיד אחר. לאותו תלמיד היה שיער אדמוני וחיוך ביישן שאמר הכל. רון הסתכל עליי במבטו המתנצל וסימן לי בראשו להביט מאחוריי. לאחר שהחזרתי לו מבט מבולבל, עשיתי כהצעתו והסתובבתי. פרופסור סנייפ עמד מאחוריי, ידיו שלובות מאחוריי גבו. מבטו הארסי לא היה שונה מהמבט הרגיל שנתן לי ולשאר תלמידי הוגוורטס אך משום מה, תלמידים רבים לא הצליחו להתרגל לראות אותו, אני ביניהם.

"אני משער שלהכין סם אופוריה זה דבר פשוט מדי בשבילך ואינך רואה את הצורך להקשיב לדבריי, מיס מאלפוי?" הנהנתי לעברו והסתובבתי בחזרה, לא מקדישה מחשבה מיותרת למצב רוחו של הפרופסור ולנזיפה שאני עלולה לקבל ממנו והבטתי בכיתובים המשונים שהתפשטו להם לאורך הקירות. הפרופסור עשה את דרכו באטיות לראש שולחנו ועצר את צעדיו כשמבטי פגש בשלו. "אם כך אני משער שתוכלי לומר לי את כל המרכיבים שלה בדקה הקרובה." לפני שהצלחתי לפתוח את פי הוא הרים אצבע, מורה לי לסגור אותו בחזרה, והוסיף משפט מר. "אם אינך מצליחה במשימה הפשוטה הזו אני אאלץ להוריד מבית גריפינדור כמות לא קטנה של נקודות."

הצליל הבא ששמעתי היה ההשתנקות של התלמידים שסבבו אותי. לאחר שחיפשתי מי נבהל מהאיום הלא יוצלח שהפרופסור זרק לעברי, עיקמתי את אפי. בבית סלית'רין היינו רגילים לענות כך למרצים. הייתי רגילה לא להקשיב בשיעורים או להגיע באיחור ולקבל מחיאות כפיים על התנהגות סלית'רינית ראויה. המציאות החדשה שנמצאתי בה הפתיעה אותי והייתה לי הרגשה שאצטרך זמן רב להתרגל אליה. תלמידים מבית הפלפאף הצטרפו לבהלה שהרגישו תלמידי הבית שלי.

"המרכיבים לסם אופוריה הם: סורגי חזיר, זרעי מנטה, שעועית סופורופית ולענה." הפרופסור לא היה מופתע מתשובתי. ראש הבית הישן שלי הכיר את התלמידה שלו היטב. הוא הסתובב באיטיותו האופיינית והתחיל להתקדם לעבר שולחן אחר. "אני מצטערת." החלטתי להוסיף מבעד לשקט שעטף אותנו. "אשתדל לתת אוזן קשבת בשיעורים הבאים. זה לא יקרה שוב." הוא לא הסתובב אליי אך שמעתי את הצליל המאוכזב שיצא עם נשימתו הכבדה בזמן שהתרחק. ידעתי שהמשפט שרצה לומר לי היה בסגנון של 'התקלקלת, מיס מאלפוי. לאיפה הסלית'רינית שבתוכך נעלמה?'

נאנחתי והחזרתי את ראשי בין ידיי שהיו מונחות על השולחן ברפיון. מבטי נח על הארי שישב לידי. הוא חייך אליי ונד בראשו. הוא כנראה נהנה מההצגה שהייתה על חשבונו של הפרופסור הפחות אהוב עליו. זה לא שלא אהבתי את הארי, הסתדרנו מדהים אחד עם השנייה. הנער היה כישרוני בכל כך הרבה תחומים והלמידה המשותפת הייתה מוצלחת במיוחד. אך כל מה שהצלחתי לחשוב עליו באותו הרגע שמבטי נפל עליו בכיתה היה שהוא ישב במקום בו דראקו היה אמור לשבת.

Kara 2 קארה (הארי פוטר)Where stories live. Discover now