"תכננתי לברך אותך על ניצחון במשחק הקווידיץ' אבל בהתחשב בזה שהפסדתם.."
היום התחיל טוב. מזג האוויר היה נעים ומואר, והשמש הפיצה חמימות שעשתה חשק להישאר בחוץ. אפילו מצב הרוח של בית גריפינדור לא נפגע לאחר התבוסה במשחק הקויידיץ'. שום דבר לא היה אמור לקלקל את היום היפה הזה. חוץ מליאם. קולו המעצבן הדהד מאחוריי, וגרם לי להסתובב אליו, ידיי שלובות. "מה אתה רוצה הפעם?" שאלתי,יודעת שיש לו סיבה להטריד אותי.
כשיצאתי מהחדר שלי בריצה הבוקר לא תכננתי להיתקל דווקא בו. המסדרוןהיה שומם, התלמידים כבר נכנסו לכיתות שלהם ואני כהרגלי, הייתי באיחור. "רציתי לשאול אותך איפה החבר שלך נמצא."הוא השיבבטון רגוע, כאילו כל העניין הוא שיחה ידידותית. "אני אשמח לברך אותו על ניצחונו, בהתחשב בזה שאותך אני לא יכול."
"אני לא חושבת שהוא מעוניין באיחולים מהסוג הזה."עניתי בקרירות.המילים האמיתיות שבערו בי – 'שלא תעז להתקרב אליו' – נתקעו בגרוני. כבר הבנתי שבכל פעם שאיימתי עליו, הוא הצליח להפוך את המצב לרע יותר, כמו בפעם שבה פגע באייס. אני חייבת להיות זהירה יותר. "ואני מאחרת לשיעור שלי," המשכתי,בתקווה לסיים את השיחה לפני שתתפתח. "אז אני חייבת ללכת."
בלי לחכות לתשובה ממנו, התקדמתי לעבר הכיתה, מתחננת בליבי שליאם יוותר וילך. אבל התפילות שלי לא נענו. ליאם עקב אחריי, אפילו לאחר שנכנסתי לכיתה. הדבר הראשון שהבחנתי בו היה מבטו של אייס. הוא לא ניסה להסתיר את הדאגה על פניו כשראה את ליאם עומד מאחוריי. לקח לי רגע להבין שפרופסור מקגונגל איננה. הפנתי את מבטי לעבר ליאם, מבולבלת מהעובדה שהוא עדיין עמד שם. ליאם חייך את אחד מחיוכיו השחצניים. "פרופסור מקגונגל לא תוכל ללמד אתכם היום," הוא הכריז בביטחון. "אני אחליף אותה."
אייס סובב אליי את מבטו שוב, הפעם הבעה מזועזעת מרוחה על פניו. גם הארי והרמיוני הצטרפו לדאגתו ולבשו על פניהם מבטים זהים. מה הוא עשה עם פרופסור מקגונגל? לא התיישבתי במקומי, כמו שהייתי אמורה לעשות. במקום זאת, הסתובבתי ומיהרתי לעבר היציאה מהכיתה. "מיס מאלפוי." הקול של ליאם עצר את פסיעותיי. "אני מתכוון להוריד לגריפינדור שלושים נקודות אם לא תשבי במקום שלך בדקה הקרובה."
לעזאזל... אף אחד חוץ מאיתנו לא יודע שמקגונגל חסרה, אף אחד לא ידע ללכת לחפש אחריה.השתהיתילרגע, ואז נקטתי בגישה אחרת. "אני רק הולכת לשירותים." הצלחתי למצוא תירוץ מספק.
ליאם הוא הביטבי בחשדנות לרגע ארוך מדי, אבל אז הנהן באי רצון. "יש לך חמש דקות."
ברגע שיצאתי מהכיתה, רצתי. המחשבות רצו יחד איתי: האם ללכת לדראקו ולבקש עזרה, או לחפש את מקגונגל בעצמי? הייתי כל כך מרוכזת במחשבותיי, שלא שמתי לב כשנתקלתי במישהו ונפלתי ארצה. "מיס מאלפוי, הכל בסדר?" קולעמוק נשמע מעליי.
YOU ARE READING
Kara 2 קארה (הארי פוטר)
Fanfic°גמור° היי אנשים. אז יש לנו פאנפיק של הארי פוטר וזה החלק השני שלו. אם תנסו לקרוא את קארה לפני כן אני מבטיחה שלא תתאכזבו. נתראה בחזרה כאן כשתסיימו. קרדיט ל lala panpic על הכריכה המדהימה והזכויות שמורות לסופרת המדהימה שלנו: ג'ואן רולינג. תהנו :)
