17.

1.4K 161 113
                                    

"אתה בטוח שלא יזהו אותי?" לואי שאל לפני שנכנסנו למסבאה והנהנתי. קווין אמר שהם רק יודעים שהדוכס מיורק בעיר, הם לא יודעים איך הוא נראה וגם אם כן הם לא יתייחסו אליו בצורה שונה באזור שלהם

נכנסנו למסבאה ומוזיקה רועשת ויפה הכתה באוזניי, שולחנות עץ בצדי המקום ובהם יושבים אנשים ושותים בירות, מלצריות בשמלות תואמות שמבליטות את החזה שלהן בעזרת המחוך, רחבת ריקודים, בר ובמה לנגנים. המקום לא מאוד גדול מה שנותן את האווירה החמימה

הלכנו אחרי קווין ונייל, התיישבנו בשולחן וחיכינו למלצרית שתבוא

"זה רק תחילת הערב, עוד מעט נתחיל לרקוד. יהיה כל כך כיף!" קווין קרא כדי להתגבר על המוזיקה של הנגנים. מלצרית ניגשה אלינו ונשענה על השולחן כדי שנביט בחזה שלה, כנראה שהיא מקבלת על כך טיפים

"תרצו להזמין משהו לשתות?" שאלה בפלרטטנות

"ארבע בירות ג'נה" קווין אמר בחיוך לבחורה שהנהנה והלכה אל הבר. הבטתי מסביב, המקום החל להתמלא באנשים ולפתע ראיתי את שרלוט נכנסת יחד עם הבחור שהיה איתה ביער ובחצר. הוא כנראה מהמעמד הנמוך, אסור שלואי יראה אותה. הבטתי בו וגם הוא הביט מסביב בזמן שתופף על רגליו לפי קצב המוזיקה ונראה שלא ראה את שרלוט

ג'נה המלצרית הביאה לנו את הבירות על מגש, הן היו בתוך כוסות גדולות וידעתי שלא אצליח לגמור את זה אך אם אני רוצה להשתחרר אשתה קצת. קווין ונייל שתו ושרו את השירים המוכרים להם, אני ולואי לא נבין את זה כי אנחנו לא שומעים מוזיקה מהסוג הזה. לפתע התחילה מוזיקה וקווין קרא לנו לקום ומשך אותי ואת לואי אל רחבת הריקודים, חייכתי אל לואי כדי לסמן לו שהכל בסדר. אני סומך על קווין הוא לא יעשה משהו שיגרום לנו לצרות

כולם עמדו במעגל ולחלק מהאנשים כוסות בירה שנשפכות על כולם, אך לא נראה שזה הפריע למישהו שנשפכה עליו שתייה. הם הריעו לכמה אנשים שרקדו באמצע המעגל ומחאו כפיים לצלילי המוזיקה, זה היה נראה כל כך כיף ומשחרר רציתי לרקוד גם ונראה שלואי קרא את מחשבותיי. הוא משך אותי לאמצע רחבת הריקודים ואחז בי קרוב אליו בזמן שרקד לצלילי המוזיקה, צמרמורות עברו בגופי מהקרבה בינינו. לא היה רווח קטן ולבי החסיר פעימה, נתתי לו להוביל בזמן שכולם הריעו ומחאו כפיים, עוד כמה אנשים הצטרפו לרחבה אבל הרגשתי שזה רק לואי ואני כאן. הוא חייך אליי את חייכו היפיפה והרגשתי איך כל האוויר נעלם מראותיי, הריקוד עדיין לא נגמר והוא משך אותי מידי אל מחוץ למסבאה, הצמיד אותי עם גבי כנגד הקיר ואחז בפניי

הוא ריסק את שפתיו כנגד שפתיי, הניע אותן בשלמות וצמרמורת מענגת עברה בעמוד השדרה שלי. כרכתי את ידי סביב צווארו והוא הוריד את ידו אל אגני, הצמיד את גופי לשלו יותר, החדיר את לשונו בין שפתיי וקשר בלשוני. לבי החסיר פעימה לתחושה המענגת שהוא גרם לי, תחבתי את אצבעותיי בשיערו הרך והנעתי את שפתיי ברכות. ההרגשה הממכרת הזו השתלטה על כל גופי.

לואי הפריד את שפתיו משפתיי, פקחתי את עיניי וראיתי אותו כל כך קרוב אליי, עדיין עם עיניים עצומות. נשכתי את שפתיי וכל גופי רעד, הוא גורם לי להרגיש דברים שחשבתי שרק בחלומות הכי פרועים אפשר להרגיש אותם. הוא פקח את עיניו וחייך חיוך גדול ויפיפה שגרם לי רק לרצות עוד, הוא ליקק את שפתיו ונשמתי נעתקה בגרוני. שפתיו כל כך יפות ואדמדמות, רק רציתי אותן צמודות לשפתיי

"אני מצטער" הוא לחש ובא להסתובב אך אחזתי בידו ומנעתי ממנו ללכת

"על מה?" שאלתי בלחש

"גרמתי לך לעשות דבר כזה" הוא לחש והתקרב אליי יותר, נשכתי את שפתיי כדי לא לתת לנשימות הכבדות לצאת ממני "אל תנשך את שפתיך" לחש. הרגשתי את נשימותיו החמות כנגד שפתיי

"למה לא?" שאלתי והבטתי עמוק אל תוך עיניו הכחולות

"כי זה משגע אותי" לחש והביט אך ורק בשפתיי "אני אעשה דברים-"

"זה בסדר מצדי" קטעתי אותו והתקרבתי אליו עד שלא היה לאן לזוז. הלב שלי פעם מהר בבית החזה שלי והתשוקה בערה בעורקיי

דלת המסבאה נפתחה  "הנה אתם" נייל אמר בזמן שיצא מהמסבאה וגרם לי לדחוף את לואי ממני בבהלה

"הנה אנחנו" אמרתי בחיוך

"תיכנסו" אמר והחזיק את הדלת כדי שניכנס. נכנסנו והוא אחרינו, המוזיקה החזקה התנגנה וכולם רקדו ברחבת הריקודים. הלב שלי עדיין פעם כל כך מהר ממה שלואי ואני עשינו עכשיו, זה אסור אבל טוב "הארי, מישהי קוראת לך" נייל אמר והבטתי בלואי שהביט בי בבלבול. קמתי והלכתי אחרי נייל שהוביל אותי אל שרלוט, היא משכה אותי מידי החוצה ושילבה את ידיה

"אני יודעת שראית אותי ואת ג'יימס גם בשבוע הראשון שלי כאן, גם ביער ועכשיו פה" אמרה ישירות "חשוב לי שלא תספר ללואי על כך"

"לא אספר, אין לך ממה לדאוג" אמרתי בחיוך

"תודה הארי, אתה בחור טוב" אמרה בחיוך. זה בסדר שלא אספר ללואי, אנחנו לא יחד... הלוואי והיינו אבל זה בלתי אפשרי


רציתי להגיד תודה לכל מי שקורא ומצביע

מקווה שאתם אוהבים את הסיפור עד עכשיו.

only the brave - Larry StylinsonWhere stories live. Discover now