"פליסיטיה" ליאם אמר כשנכנס יחד עם זאין לחדרי וראה את פיזי שישבה לצדי על מיטתי
"פליסיטי" תיקנה אותו וגלגלה את עיניה לעברי. היחסים ביניהם מצחיקים אותי, אני לא מבין למה הם לא אוהבים אחד את השנייה. שניהם חברים שלי מה שאומר שחייב להיות להם משהו במשותף אבל אני לא מצליח להבין למה ליאם מתגרה בה כך אפילו אותי זה מעצבן.
"ליידי פליסיטי" זאין אמר ונישק את ידה
"זאין, טוב לראות אותך" אמרה בחיוך והוא חייך חזרה. ליאם שילב את ידיו וגלגל את עיניו
"אז לא נוכל לרכב יותר" ליאם נאנח והתיישב על מיטתי
"אנחנו כן יכולים אבל יורד שלג בחוץ, זה מסוכן" אמרתי והוא נאנח שוב
זאין וליאם הם החברים הכי טובים שלי מאז שאני זוכר את עצמי והעובדה שאני לא מספר להם על לואי מעיקה עליי, תמיד קבענו שכשנתנשק לראשונה נרוץ ונספר על כך אחד לשני אבל כשזה קרה לא עשיתי את זה. הם יודעים שמירב הסיכויים שהנשיקה הראשונה שלי תהיה עם בחור אבל אני לא יכול לחשוף את לואי, אף אחד לא חושד שהוא גיי ועדיף שזה יישאר כך.
"טוב חברים, אני וליידי פליסיטי הולכים" זאין אמר וקם יחד עם פיזי מהספה שליד החלון
"לאן?" ליאם שאל בבהלה
"נסתובב בחוץ" השיב
"תהנו!" קראתי לפני שיצאו מהחדר. לליאם היה פרצוף עצבני על פניו מה כבר קרה לו? זה בגלל הסוסים?
"ליאם, הכל בסדר?" שאלתי מבולבל כי אם זה הסוסים אז נלך לרכב רק שיחזור החיוך לפניו
"למה שזאין יתעניין בפליסיטי?" שאל
"אז אתה יודע שקוראים לה פליסיטי ולא פליסיטיה" צחקקתי. הוא הטיח מכה לכתפי וגיחך
"אני מתכוון... כן היא נראית טוב, חכמה, פקחית, חוצפנית-"
"אתה רוצה את פיזי?" שאלתי בתדהמה. אני לא מאמין! זה נשמע כאילו הוא לגמרי מאוהב בה והוא מקנא שזאין והיא מתקרבים
"פליסיטי? לא, ממש לא!" אמר בכעס "אין סיכוי, לעולם לא. היא כזאת פרחחית" מלמל
"אני בטוח..." אמרתי בציניות. הוא גלגל את עיניו ונאנח. אני לא מבין, אם הוא מעוניין בפיזי למה הוא לא עושה משהו במקום להפסיד אותה לזאין? או שפשוט יפסיק להתגרות בה כי אפילו אותי זה מעצבן, היא בסוף תהיה עם זאין ולא תהיה דרך חזרה. כדי שבנות ירצו אותך לא מושכים להן בצמות אלא מתנהגים בנימוס וקוראים להן בשמן הנכון.
אני בטוח שאם הייתי נמשך לבנות המלחמה על פיזי הייתה בין שלושתנו אבל לא, אני יותר בעניין של אחיה הגדול. אני לא חושב שזה טוב שזאין וליאם יריבו על בחורה, החברות שלהם עלולה להיהרס. שאזהיר אותם או שליאם באמת לא מעוניין בה?
דפיקה נשמעה בדלת, קווין פתח אותה ונכנס עם חיוך גדול ומשועשע על פניו. הוא התיישב על מיטתי והוריד את המעיל שכיסה אותו
"חבר שלך זאין ואחותו הקטנה של הדוכס מיורק מסתובבים יחד בחוץ, עוד מעט אמא שלך וחברותיה יתחילו להריץ שמועות על השניים" קווין צחקק וכך גם אני
"תשתוק קווין" ליאם אמר ונשכב על המיטה עם גבו כנגד המזרן
"מה יש לו?" קווין שאל
"פליסיטי היא נושא רגיש, הוא מאוהב בה" אמרתי בציניות שחשדתי שקצת נכונה
"אז כדאי שיעשה משהו" קווין אמר "כי זאין והיא נראו קרובים" הוסיף והרים את קולו בזמן שהסתכל על ליאם שזרק עליו כרית לפני שמלמל משהו ואז יצא מחדרי וטרק את הדלת
"כבר סיימת את המלט?" קווין שאל
"לא, הלוויתי אותו לפליסיטי" אמרתי
"אז גם אתה בעניין שלה?" שאל וגיחך
"אתה יודע שאני מתעניין בבנים" הטחתי מכה לכתפו
"אם כבר מדברים על זה, אולי נלך היום למסבאה ונמצא לך מישהו? כולם שם הרבה יותר פתוחים" קווין הציע. הנדתי בראשי, יש לי את לואי... אם יש לי אותו בכלל, אני לא יודע אם אנחנו אמורים לנהל את השיחה הזאת. זה הכרחי? זה יכול להרוס את מה שיש בינינו? "טוב רק אל תתלונן לי אחר כך כשתראה בחור חתיך בזרועותיו של מישהו אחר..." מלמל ונקטע על ידי הכרית שזרקתי עליו.
***********
לאחר ארוחת הערב ישבנו בסלון ושתינו תה, אבא ואמא דיברו על כל מיני רעיונות לנשפים כאילו אין עוד דברים בחייהם שיותר חשובים מכך ולואי החליף איתי מבטים בכל רגע. אני מתקשה לא לצחוק, זה לא מביך אותי אבל הדרך שבה הוא מביט בי כאילו... כאילו הוא באמת רוצה אותי מצחיקה אותי. זה מוזר שהוא באמת רוצה מישהו כמוני בזמן שהוא יכול להשיג את מי שרק ירצה, זה יכול להישמע חסר ביטחון, ובכן זה קצת אבל אלה העובדות. לואי טומלינסון, דוכס, נראה טוב, מושך בצורה בלתי יאומנת, חכם, מצחיק, תמיד בשליטה... הוא מושלם. אף אחד לא מושלם אבל בעיניי גם הפגמים שלו מושלמים כי הם הופכים אותו לתוצאה הסופית שאני לא מסוגל להפסיק להביט בה.
כשסיימתי לשתות את התה קמתי מהספה ולואי בדיוק לגם לגימה גדולה כאילו מישהו רודף אחריו, נעמד בחיוך ויצא מהסלון. יצאתי אחריו מבולבל
"סיימת את התה כדי לצאת איתי?" שאלתי מאחוריו כשעלינו במדרגות
"לא, ממש לא, על מה אתה מדבר?!" מלמל. צחוק נפלט מפי, הוא בהחלט כן!
"הו אם כך, אלך לחדרי" מלמלתי ושלחתי מבט פלרטטני שלא התאים לי לפני שהלכתי במסדרון לעבר חדרי
"רגע..." אמר וגרם לי להסתובב אליו "אם שנינו כבר פה..." חייך והתקדם לעברי
"תודה שיצאת בגללי" חייכתי
"הארי, אתה אוהב שאני מביע חיבה?" צחקק
"לא, אני אוהב את האמת" הזדקפתי במקומי והבלטתי את חזי כדי להיראות רשמי
"יצאתי בשבילך בסדר? עכשיו אפשר לבוא אליך?" שאל בייאוש. פרצתי בצחוק ומשכתי אותו מידו לעבר דלת חדרי. נכנסנו לחדרי ושכבנו על מיטתי, מביטים אחד בשני "אתה יפה" לחש וליטף את פניי. נרגעתי למגעו ועצמתי את עיניי "כל כך יפה"
זה הדבר האחרון ששמעתי לפני שנרדמתי לצד לואי.
YOU ARE READING
only the brave - Larry Stylinson
Fanficבאנגליה השמרנית של תחילת המאה ה-19, הדוכס לואי ואחיותיו עוברים לאחוזת סטיילס לאחר שאימם נפטרה. הארי הילד הטהור של לונדון מסתיר סוד שהופך אותו לחוטא, לואי והארי מתאהבים במציאות שאוסרת עליהם להיות יחד. האם יוותרו על הכל אחד בשביל השני? מכיל: תכנים מינ...
