The quiet before the storm [h.s]

03

״את ממש לא לובשת את הג׳ינס הזה.״ אמבר אמרה וחטפה את הסקיני השחור שלי מהיד.

״לא הבנתי מה הבעיה איתו?״ עניתי לה בחזרה באותו טון.

״הוא חרוש, וחוץ מזה שלמסיבה תמיד עדיף ללבוש שמלה.״ היא ענתה בחיוך וקרצה אליי.

״אמבר את צוחקת עלי נכון?״ אמרתי במבט רציני.

״תרגעי כבר יא כבדה יהיה לך כיף תאמיני לי.״ היא ענתה לי תוך כדי שהיא פותחת את הארון שלי ומחזירה למקום את הסקיני השחור שהוצאתי.

״הוא נשמע דיי נחמד.״ היא אמרה תוך כדי שלקחה כמה צעדים אחורה ובחנה את הארון שלי מרחוק.

״נחמד?!״ גיחכתי, ״הוא ממש לא נחמד. את יכולה להגיד שהוא חתיך או שהוא מתחכם אבל ממש לא שהוא נחמד.״ אמרתי זועמת.

״למה לא? הוא אמר לך שאת יפה והוא צחק איתך, למה את כזאת אנטי? תנסי, יהיה לך כיף, תסמכי עליי.״ היא ענתה והוציאה שמלה אדומה קצרצרה מהארון שלי.

״ממש לא את זאת.״ אמרתי במהירות, שלא תחשוב אפילו על שמלה אדומה, זה מאוד זנותי וזה מושך יותר מידי תשומת לב.

״אוקיי קרציה״ היא קיפלה את השמלה והחזירה לארון.

״אני לא יודעת אפילו לאן הוא לוקח אותי״ אמרתי, ״הוא אמר לי רק שהוא יאסוף אותי בשבע אחרי שסימסתי לו את הכתובת שלי.״ קמתי מהמיטה לכיוון שלה בזמן שהיא הוציאה מהארון שמלה צהובה שקצרה יותר מהקודמת האדומה ובחנה אותה.

״לא.״ אמרתי בקצרה.

״למה?״ היא ענתה מיואשת, ״כי צהוב זה לא הצבע שלי בכלל״ עניתי בחזרה בזמן שהיא מקפלת את השמלה וזורקת אותה לארון בעצבים.

״היי! היי! לא לבלגן לי את הארון אחרי זה אני צריכה לסדר אותו!״ צעקתי עליה.

״התכוונת שאמא שלך מכריחה אותך לסדר אותו.״ היא ענתה.

״כן מה שתגידי.״ עניתי לה בחזרה באדישות.

״את מעצבנת!!!״ היא פתאום צעקה עליי משום מקום, הלב שלי נפל לתחתונים והחלקתי על הרצפה בחדר.

בזמן שהייתי על הרצפה ושפשפתי את הברך שלי שנפגעה, היא צחקה עלי בקול, מחזיקה את הבטן שלה ונופלת גם לרצפה. אני לא הצלחתי להחזיק את עצמי והתחלתי לצחוק גם.

אחרי כמה דקות שצחקנו ושתינו השתטחנו על הרצפה לאט לאט נרגענו.

היא קמה בחזרה לארון ואני התיישבתי שוב על המיטה. ״אולי תבואי איתי?״ שאלתי אותה.

״הוא אמר לך להביא חברה?״ היא סובבה אליי במהירות את ראשה.

״לא.. ממש לא, פשוט לא בא לי להיות לבד. את לא חייבת להיות איתי, אפשר שאת תעמדי בצד ותשימי עלינו עין.״ אמרתי במהירות, לא נותנת לה להשחיל מילה.