The quiet before the storm [h.s]

28

היום היה לי יום כלכך מתיש.

הריב שהיה ביני לבין שרה הופץ בכל הקולג׳. בהתחלה אנשים סיפרו את מה שבאמת קרה אבל כמו כל שמועה אנשים הקצינו דברים וסיפרו את מה שהם רוצים לספר ובסופו של דבר זה הגיע למצב שאנשים הגיעו אליי עם שאלות הזויות בטירוף.

״שרה איימה עלייך עם סכין?״

״את ושרה הלכתן מכות?״

״את ושרה שכבתן ובגדת בה עם ריו?״

אנשים הזויים.

החלטתי להסתגר בחדר כי בכל מקום אנשים פונים אליי, אפילו במעונות.

שיחקתי קצת בפלייסטיישן ודיברתי בטלפון עם אלכס, אני והיא ממש התקרבנו בזמן האחרון.

הערב ירד בלי ששמתי לב ואחרי שנמאס לי מהפלייסטיישן עברתי למחשב והתחלתי את העבודה שיש לי להגיש בעוד שבועיים.

התחיל להיות מאוד רועש מחוץ לחדר. בהתחלה ניסיתי להתעלם מהרעש אבל ככל שעבר הזמן הוא רק התחזק יותר. החלטתי לצאת לבדוק על מה כל המהומה.

יצאתי מהחדר וראיתי התקהלות של אנשים שנשרכת לאורך כל המסדרון שליד החדרים שלי ושל שרה.

יצאתי מהחדר ונדחפתי בין כל האנשים עד שהגעתי למרכז המהומה, איפה שהמוזיקה היתה מספיק חזקה בשביל שאני לא אשמע את עצמי מדברת. החדר של שרה.

תמיד שרה נמצאת באמצע המהומה.

החדר של שרה היה ממש מרווח, יותר משלי. היתה לה רק מיטה אחת, מטבחון, סלון קטן, שירותים ועוד חדר שאפשר לישון בו.

אני ואמבר קיבלנו חדר קטן עם מטבחון, שירותים ומיטות ששימשו לנו גם כסלון.

היו הרבה אנשים בתוך החדר וכמעט לא היה אפשר לזוז שם.

חיפשתי את שרה בכדי לבקש ממנה להנמיך את המוזיקה ולהפסיק את כל הרעש הזה או שאני אפנה למנהלה.

חיפשתי בכל פינה בחדר שלה ולא מצאתי אותה.

ראיתי פנים מוכרות שם אבל היו כלכך הרבה אנשים שלא הצלחתי להתמקד בהן ולזהות מי זה.

התקרבתי אל הבן אדם וישר זיהיתי את העיניים הכחולות הגדולות של אמבר ושמתי לב שהשיער שלה היה נראה אחרת.

״אמבר?״ שאלתי בכדי לוודא. היה חשוך יחסית איפה שהיא ישבה אז לא זיהיתי את הפנים שלה בבירור.

״היי קאט.״ היא חייכה אליי חיוך קטן והסתובבה בחזרה לדבר עם הבנות שהיא ישבה איתן.

״הסתפרת?״ שאלתי.

השיער שלה היה הרבה יותר קצר, כמעט קארה והיא הכהתה אותו מאוד. מבלונד בהיר הוא הפך לחום כהה עם גווני חום דבש בהירים.