The quiet before the storm [h.s]

26

״שיט.״ מילמלתי.

אני מתארגנת לסוג של פגישה שיש לי עם טום אבל אני כבר מאחרת בכמה דקות והוא מחכה לי למטה.

הוא שאל אותי אם יש לי רעיון למקום שאפשר שנלך אליו אבל אמרתי לו שלא אז בסוף הוא הציע שנלך למין משחקייה שהוא מכיר כאן בניו-יורק.

לבשתי סקיני עור שחור וסריג לבן ונעלתי מגפיי דוקטור מרטינס שחורות.

עכשיו סיימתי להתאפר ורצתי במדרגות למטה כי לא היה לי כוח לחכות למעלית.

כשהגעתי ישר ראיתי את המכונית שלו בכניסה לחנייה וחייכתי אליו חיוך מתנצל.

״היי.״ נכנסתי למכונית.

״היי.״ הוא חייך.

״אז, שנצא?״ הוא שאל והנהנתי.

הוא כלכך מקסים, נחמד ומנומס, אני מאוד אוהבת את התכונות האלה שבו.

״אז, את עדיין מתגברת על האקס?״ הוא חייך חיוך סקרן.

״האמת שהוא לא בראש שלי בכלל.״ מייק לא בראש שלי, הארי כן.

״למה בחרת ללכת דווקא למשחקיה?״ שאלתי, משנה נושא.

״אני כל יום הולך לשם אחרי העבודה, אני חושב שאת תאהבי את המקום הזה.״ הוא חייך אליי חיוך מתוק ושובה וחזר להסתכל על הכביש.

דיברנו כל הנסיעה והוא אפילו שם שירים ושרנו, כיף לי איתו מאוד. הוא המקום שאני יכולה לברוח אליו מהבעיות שלי, הוא מסיח את דעתי מהארי וכל הבעיות שהוא גורם.

האמת שלא ציפיתי שהמשחקיה שהוא דיבר עליה תיראה ככה. היא היתה ענקית ומפוארת, מלאה במלא אורות, ומלא מכונות משחקים היו מפוזרות בכל מקום.

״וואו, ממש יפה פה.״ התפעלתי בשקט.

״יאפ.״ טום הינהן וחייך חיוך מתוק.

״איזה משחק אתה רוצה לשחק קודם?״ שאלתי אותו, הוא המומחה מבינינו.

״תבחרי, יש לנו את כל הזמן שבעולם.״ הוא לקח צעד אחורה ובחן אותי בזמן שאני ריפרפתי בעיני על המשחקים שם עד שמצאתי אחד שמשך את עיניי.

הוא היה בחלק האחורי של המתחם.

צעדתי לעבר המשחק ושמעתי את הצעדים של טום מאחוריי.

״בחירה חכמה.״ טום ניגש את המשחק ושילם באסימונים שהוא הוציא מהכספומט בכניסה.

זה היה מין סימולציה של מירוץ מכוניות ואני ישבתי בכיסא שזז באותה צורה שבה זזתי במשחק.

טום עודד אותי ועזר לי עם הברקסים כשלא שמתי לב ובזכותו ניצחנו במקום ראשון.

יצאו לנו מלא כרטיסיות כי ניצחנו, אני חושבת שבערך 500 יצאו לנו רק מהמשחק הזה.