07

326 22 62
                                    


הארי סטיילס

״הלו נייל״ אמרתי בחיוך.

״הלו הארולד״ נייל אמר ושמעתי אותו מגחך מעבר לקו.

השעה 12:30 בצהריים, נייל ואני קבענו שנלך למסיבת חוף ביחד.

לא ביליתי עם שאר הבנים כבר כמעט חודש, הכל בגלל שאני עם קאטרינה כל הזמן, אה כן שכחתי, קאט.

אני לא מבין למה היא לא אוהבת שקוראים לה קאטרינה, זה שם הרבה יותר יפה.

״תקשיב נייל אני בערך עשר דקות שם סבבה?״

״כן כן האר, חבל לך כי אני לא הולך להספיק להתארגן תוך עשר דקות.״

״למה לא התחלת להתארגן מלפני יא אידיוט?״ גילגלתי עיניים.

״טוב אני חצי שעה שם אוקיי?״ הוא שאל.

״אוקיי״ אמרתי וניתקתי בלי לשמוע ממנו תשובה.

אני צועד לכיוון המכונית וינטג׳ הלבנה שלי, היא עלתה לי לא מעט אבל עבדתי קשה בשבילה.

אני מתניע אותה ומתחיל לנסוע לכיוון החוף.

אחרי כמה דקות אני מגיע לחוף, מחנה את המכונית, יוצא ונועל אותה.

אני צועד לכיוון המסיבה, בינתיים אני אהיה שם לבד, לא נורא.

אני אשתה קצת, אבל לא יותר מידי כי אני נוהג הביתה אחר כך.

״הארי סטיילס״ אני אומר לשומר שבכניסה. יש לי כניסה חינם לכל הקיץ, הבן אדם שעורך את המסיבות חוף בקיץ הוא חבר טוב של אמא שלי, אז אירגנתי לי ולכל שאר להקת סטורם כניסה חינם לכל הקיץ.

בלי לענות הוא מסמן לי עם הראש שאני יכול להיכנס ואני צועד לתוך המקום. בינתיים עד שנייל יבוא אני אשב לי בבר ואשתה קצת.

״כוס בירה גדולה בבקשה.״ אני אומר לברמנית.

היא מהנהנת, מסתובבת ומוזגת לי לכוס גדולה, בירה קרה.

אני לוקח את הכוס מידה ומשלם לה 20 דולר, אני יודע שהבירה לא עולה ככה אבל אני אהיה נחמד היום ואשאיר טיפ.

אני לוקח לגימה גדולה מהבירה הקרה.

אני יושב שם עוד כמה דקות בזמן ששירים מתנגנים ברקע, עוצם עיניים ונהנה מהבריזה של הים.

לפתע אני מרגיש טפיחה על השכם.

אני מסתובב ורואה את מיה.

מיה היתה הקראש שלי בערך מכיתה ג׳, תמיד היו לי רגשות כלפיה אבל אף פעם לא ידעתי איך לבטא אותם, אני גם דיי ביישן כשאני לידה.

״היי״ היא אמרה בחיוך, ״הארי, נכון?״ היא שאלה.

״כן, היי מיה.״ עניתי בחיוך.

The quiet before the storm [h.s]Where stories live. Discover now