The quiet before the storm [h.s]

11

״אני כלכך עייפה, כל מה שבא לי לעשות זה רק ללכת לישון.״ אמרתי מותשת לאחר שנגמר השיעור הראשון.

אתמול בלילה חזרנו בערך בשלוש לפנות בוקר ואני על בערך ארבע שעות שינה.

״גם אני לא פחות.״ אמבר הסתכלה עליי חצי רדומה, את השיעור הראשון שלה היא בילתה בשינה על הכיסא.

אני, אמבר וריו עכשיו בדרך לקפיטריה לקנות קפה, ריו ישן מוקדם אתמול והוא פשוט צוחק עלינו כל הדרך לקפיטריה.

״אתה תסתום לפני שאני אכפכף אותך.״ אמבר לחשה לו ועשתה פרצוף מרושע.

״אמאלה את מפחידה ככה.״ ריו הסתכל עליה מפוחד.

״סתמו שניכם, אני רעבה!״ צרחתי, אני בזמן שלי בחודש ולא אכלתי אתמול כמעט כלום, אני גוועת.

״טעות שלי, את לא המפחידה מבין שתיכן.״ ריו לחש לאמבר והיא התחילה לצחוק.

התעלמתי מהם וצעדתי מהר לכיוון הקפיטריה, למה המקום הזה כלכך גדול לעזאזל?!

״אני צריכה שתראו לי אחר כך איפה הכיתה שלי לביולוגיה.״ אמבר הודיעה.

״איף אמבר צריך לצאת לרחבה בחוץ בשביל זה, זה רחוק.״ נאנחתי.

״דיי להיות כזאת פרה, תהיי חברה טובה ותלכי איתי לשם.״ היא נזפה בי.

״אוקיי קרציה.״ גילגלתי עיניים.

הגענו לקפיטריה, פניתי לבחור שעמד בעמדה וביקשתי שתי כוסות קפה לאטה וסנדוויץ חביתה.

הוא הגיש לי את מה שביקשתי ושילמתי לו 10 דולר. יקר פה ממש האוכל אבל מה כבר אני יכולה לעשות...

הגשתי כוס אחת לאמבר ושתיתי מהכוס שלי.

״תודה לך רגזני.״ אמבר חייכה. ״בכיף תרנגולת.״ עניתי, היא גילגלה את עיניה וצחקה.

״תיזהרי לא לשפוך שוב קפה על אנשים שאת לא רוצה אינטרקציה איתם.״ אמרתי ברשעות.

״יא רעה.״ היא מילמלה, צחקתי.

התחלנו לצעוד לכיוון הכיתה של אמבר, רוי אמר שהוא ישמור לי מקום לידו לסימסטר הזה בשיעור פסיכולוגיה ונכנס לכיתה, אני אוהבת ללמוד פסיכולוגיה, לחקור את האישיות של האדם ואת הנפש שלו.

״אמבר תנסי לזכור את הדרך לכיתת ביולוגיה מעכשיו אוקיי?״ ביקשתי ממנה.

היא הנהנה והמשכנו להתקדם לחצר הקידמית של הקולג׳.

הרגשתי טפיחה על השכם וסובבתי את ראשי לאחור, שון עמד שם וחייך אליי, ״היה קשה למצוא אותך אבל בסוף הצלחתי.״ הוא גיחך.

״הו היי שון!״ חייכתי, ״רציתי לשאול אותך, איזה שנה אתה בקולג׳?״ זה ישב עלי מאתמול.

״אני שנה שנייה.״ הוא קרץ, ״ואני אשמח שתכירי לי את חברה שלך!״ הוא הסתכל על אמבר.